כלי חמדה דברים תטו

שיקיים מצות כתיבת ס"ת אמנם זה יהי' לעצמו ואינו מחויב למסרו לציבור לזאת מוטל על כל ציבור וציבור שיכתבו להם ס"ת שיהי' להם ס"ת נביאים לקרות בהם וללמוד בהם, אך מה שיש לכאורה לעי' דיהי' מוכח מתוספתא ופסקו הר"מ ז"ל באפוטרופ' שקונה עבור היתומים ס"ת ותפילין דגם בשותפות מקיימין המצוה דכתיבת ס"ת כמו בתפילין נראה פשוט דא"צ לקנות תפילין לכל אחד מהיתומים בעודם בקטנותם כיון דיכולין לצאת כולם בזוג אחת של תפילין ה"ה בס"ת אין הפירוש שיקנה עבור כל יורש ס"ת רק שיקנה להם ס"ת אחת ויקיים בזה מצות חינוך ליתומים, א"כ נראה דמתקיים המצוה בשותפות, ומד' הר"מ ז"ל הכא דכפל לומר איש ואיש מישראל נראה דבא למעט דגם בשותפות אינו מקיים המצוה דכתיבת ס"ת, ולכאורה עלה בדעתי להעיר בדבר חדש עפמ"ש בחידושינו לת' קושית התוס' דיש ערכין בהא דאמרינן בגמ' קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין שהקשו אמאי לא נקט הכי גבי ציצית וגבי לולב ועיי"ש מה שתרצו, וכתבנו לת' עפמ"ש מורי מאורן של ישראל הגאה"ק מסאכטשאוו זצלה"ה בס' אבני נזר או"ח ס' קפ"ג בזה"ל באתי להזכיר בכאן מה שלמדתי מהגהת מרדכי דחולין דקשר של קיימא כמו בשבת דלא חשיב קשר אלא של קיימא דלדידן אין לומר דרחמנא קרי' קשר אף אינו של קיימא דמנ"ל הא דלדידן סתם קשרי של תפילין של קיימא הם והני דנסבי תפילין של אחרים ומשנין לפי הקשר שלהם לפי מדת ראשם לאו שפיר עבדי דהרי ישוב שני אח"כ קשר לפי מדת ראשם נמצא ראשון לא הוי קשר של קיימא ולא יצא יד"ח עכ"ל ועיי"ש בס' קפ"ד שהחזיק דבריו בזה, ומעתה מדוקדק לשון הברייתא אביו לוקח לו תפילין דא"א לחנכו בתפילין שלו כיון דקשר שלו אינו טוב לבנו הקטן וא"כ לא יהי' הקשר ש"ק וא"כ א"י במצות תפילין ואינו בגדר חינוך וכן הוא לא יצא בו מצות תפילין כיון דעומד להתיר בשביל בנו הקטן, ומעתה נראה דה"ה הכא דאפוטרופס לוקח להם תפילין היינו לכל אחד ואחד תפילין מיוחדים דבלא"ה אינם יוצאים ידי תפילין כיון דקשר של אחד אינו טוב לחבירו וצריכים להתירו ולעשות לכל אחר לפי מדתו ואינו קשר של קיימא וא"כ שפיר י"ל דה"ה ס"ת חייב לקנות עבור כל אחד ספר תורה

ב) אמנם בעיקר ד' מורינו הגאון זצלה"ה כיון דהעולם לא נהגו כן נלע"ד ללמד זכות ותלמוד שאמר דבר לזכות שומעין לו. הנה רבינו ז"ל ראה בעצמו שמ"ש הרמב"ן ז"ל במלחמות נראה מבואר להיפך. אמנם נדחק בזה בס' קפ"ה שם לקיים דבריו. אמנם לענ"ד יש לומר דכ"ע מודים דתפילין א"צ קשר של קיימא ואפי' אם אינו של קיימא הוי בגדר וקשרתם וראיות מורינו זצלה"ה ממרדכי י"ל דהרי המרדכי ז"ל כ' לתרץ בזה דעת רבינו אליהו וא"כ כיון דאנן קי"ל כר"ת ז"ל דא"צ קשירה בכל יום וכל הוכחת ר"ת ז"ל מהא דא"א לקשור בשבת, וצריך להבין למה לא ניחא לי' לר"ת ז"ל בסברת המרדכי דמיגו דהוי קשר לענין תפילין הוי קשר לענין שבת. וע"כ צ"ל דר"ת ז"ל ס"ל דאין זה ראי' דאה"נ דהוי קשר אבל כיון דאינו של קיימא אינו חייב עליו משום שבת ולא ס"ל כר"א דבזה תלי' וא"כ כיון דקי"ל כר"ת ממילא מוכח דקשר לענין תפילין הוי בגדר קשר אפי' אינו של קיימא דא"נ דבאינו של קיימא אינו בגדר קשר כלל אין הכרח לדחות דברי ר"א מהלכה. וא"כ להלכה דקי"ל כר"ת ז"ל ממילא אמרי' דבתפילין לא צריך קשר של קיימא כשיטת הרמב"ן ז"ל. ובאמת אפי' לפ"ד ר"ת ז"ל דס"ל דא"נ דצריך קשירה בכל יום הוי קשר שאינו של קיימא ולא אמרינן מיגו דהוי קשר לענין תפילין הוי קשר לענין שבת י"ל דר"ת ז"ל לא קאמר כן אלא בסוגית הש"ס עירובין שם דס"ל לר"מ ור"י שבת זמן תפילין והוי מצות תפילין מצוה תמידיות לכן אם מתיר אותו לא הוי קשר של קיימא משא"כ להלכה דקי"ל שבת ולילה לאו זמן