כלי חמדה דברים תיא

הי' מביאין אותו ביו"ט ב' מן השלוח בצלוחית של זהב וזה באמת תמי' כיון דהי' מקריבין אותו ע"ג המזבח והי' לגבוה ממש א"כ איך הי' מותר הוצאתו ביו"ט ואמאי לא הי' אסור מצד לכם ולא לגבוה, ולומר מצד חביבא מצוה בשעתא ומשום שכבר דחתה שחיטת התמיד א"כ יקשה אמאי א"ד שבת מה"ט כמו הקטר חו"א שדוחה שבת מה"ט וע"כ צ"ל דבזה ל"ש שכבר דחתה משום דהוא בחוץ וא"ד להקטר חו"א שהי' בפנים ודומה לשחיטה, ומלבד זה דעת הריטב"א ז"ל דניסוך המים הי' מצוה בפ"ע ולא הי' חלק מתמיד של שחר וי"ל בזה ראי' להרשב"א ז"ל דביו"ט גם חביבא מצוה בשעתא לבד דוחה יו"ט ועי' בס' חמדת ישראל דיני שבת אות ג' ויש להאריך הרבה בזה ואכ"מ, אמנם עיקר נראה כיון דאין כלי שרת מקדשין אלא בפנים א"כ כ"ז שלא הובא הצלוחית של ניסוך המים לא נתקדשו המים והי' דינם כחולין אע"ג דהי' לצורך ניסוך המים מ"מ כיון דהי' יכולין לשתותן ולהשתמש בהן לצורך הדיוט אינם אסורין מצד לכם ולא לגבוה א"כ מכ"ש בהבאת התינוק לעזרה ל"ש לאסור הוצאה ביו"ט מצד לכם ולא לגבוה, ואע"פ שיל"ע בכ"ז מ"מ העתקתי הדברים מפני שנתבארו הענינים דלולב וערבה וניסוך המים שלא ראיתי עוד מתבאר בשום מקום

ד) ומה שיש עוד להעיר בד' רש"י ז"ל שטרח ליתן טעם במצות הקהל למה מאחרין ולא הביא טעם הירושלמי דהוא מפני התקיעה דאין התקיעה לצורך ההקהל דוחה שבת והר"מ ז"ל בסוף ה' חגיגה העתיק טעם זה שהוא טעם הראשון בירושלמי וז"ל הירושלמי ובהקהל, ר' בא ברי' דר' חייא בר בא אמר מפני התקיעה ר' יצחק בר חייא אמר מפני הבימה, ויעשו אותה מאתמול, שלא לדחוק את העזרה, ועי' היטב במראה הפנים ובשי"ק מה שכתבו בזה, ולענ"ד נראה בדעת הר"מ ז"ל דס"ל דאע"ג דר"י בר"ח אינו מספיק לו טעם מפני התקיעה משום דאינו אלא שבות ונקט טעם משום בנין אמנם ע"כ ס"ל דמלאכה שאצל"ג פטור וכיון דהוי רק תיקון מצוה הוי מלאכה שאצל"ג ואע"ג דע"כ אינו אלא מדרבנן מ"מ הוי שבות חמיר כמ"ש התוס' והרשב"א ז"ל דמלאכה שאצל"ג אפי' למאן דפוטר מה"ת מ"מ הוא חמיר משאר שבות ולזאת שפיר נוכל לומר דא"א מפני הבימה משא"כ הר"מ ז"ל להלכה דפוסק דמלאכה שאצל"ג חייב עליו דהוי מלאכה גמורה א"כ גם בחש"מ אסור לתקן הבימה כמ"ש תוס' סוטה הנ"ל וע"כ דעשה הכל מעיו"ט רק שמעמידה ביו"ט וזה הוי שבות קל ושוב צריך לומר דגזרו אז משום שבות קל ולא התירו בזה שבות במקדש א"כ שוב י"ל מפני התקיעה וז"נ בדעת הר"מ ז"ל והמעי' היטב הפנ"מ והק"ע יראה כי הדברים ישרים מאוד לתרץ דברי הר"מ ז"ל ועפ"ז י"ל בישוב דעת רש"י ז"ל דהוא ס"ל להלכה דמלאכה שאצל"ג פטור לכן ס"ל ג"כ משום תקיעה לא הי' גזרי' כיון דאינו אלא שבות ולכן כ' או משום הוצאת התינוק או משום תיקון הבימה דהוי בגדר מלאכות משא"כ תקיעה דהוא משום גזירה שמא יתקן כלי שיר או משום שמא יעבירנו ולא הוי בי' לתא דמלאכה כלל הוי בגדר שבות קל ולא גזרו בי' במקדש

אמנם כן בעיקר הדבר דתקיעת שופר בשבת, ראה זה מצאתי בס' הפרדס לרש"י ז"ל בדיני ברכות שכ' שם בענין ברכת לשמוע בקול שופר וז"ל גרסי' בשבת ויעבירו קול במחנה וכ' ביוה"כ תעבירו שופר בכל ארצכם מה התם ביום איסור אף כאן ביום איסור ואני אומר מה התם בשופר אף כאן בויעבירו קול במחנה בשופר שאין גז"ש למחצה ומשני כ' ויתקעו במחנה שאין התקיעה עיקר עכ"ל מבואר מדבריו ז"ל דבר חדש דהך ויעבירו קול במחנה הי' בשופר ותמי' מאוד מי דחקו לומר כן ומה שיש להעיר בזה בדבר חדש דהי' קשיא לי' דמה בכך דילפי' מגז"ש דהי' ביום אסור הא אכתי יכול להיות משום דכלתא לעבידתא ולא הי' צריכים יותר כמו