כלי חמדה דברים תי

ג) וראיתי להג' בעל טורי אבן ז"ל שתמה על רש"י ז"ל שלמה הוסיף טעם זה משים שא"א להביא הטף כיון דטעם זה אינו מספיק כ"א על שבת דביו"ט הרי מותר להוציא את התינוק לרה"ר כמבואר בביצה ד' י"ב דעת ב"ה, ועל שבת הרי מספיק טעם הירושלמי דא"א משום תיקון הבימה א"כ למה צריך רש"י לטעם חדש, ולכאורה עלה בדעתי דכוונת רש"י דלטעם משום תיקון הבימה הרי יש עצה לעשות הבימה מערב יו"ט ולהעמיד אותה בשבת בעז"נ כמ"ש התוס' בסוטה דלהלכה אפי' בחוש"מ אסור לעשות הבימה רק לעשות אותה מקודם ולסדר אותה בחוש"מ. וצריך לומר דהתוס' ס"ל דבשבת גם זה אסור מדרבנן. אמנם רש"י ז"ל ס"ל דבכה"ג צריך להיות מותר גם בשבת לכך הוסיף רש"י ז"ל הטעם משום הבאת הטף. וע"ז י"ל דאע"ג דקי"ל חי נושא א"ע מ"מ הא כ"כ המרש"א ז"ל ריש פ' ר"א דמילה להוכיח דעכ"פ מדרבנן אסור, ומ"ש התוס' דליכא איסור שבת כלל דנראה דגם מדרבנן ליכא איסורא כ"כ בחי' שם דכוונת התוס' דבמקום מצוה לא גזור רבנן ולכן במקום מצות מילה ליכא איסורא כלל, ומעתה לפמ"ש הרע"ב ז"ל בפ"ג עירובין דאע"ג דאין שבות בבה"ש מ"מ בשני שבותין גזרו אף בבה"ש וכתבו האחרונים דה"ה לענין אין שבות במקדש אמרינן כן א"כ י"ל דמה"ט הוסיף רש"י ז"ל טעם הבאת הטף ויהי' צריך להתיר שני שבותין היינו סידור הבימה והבאת הטף דהא גם זה איסור דרבנן עכ"פ ולכן א"א בשבת בשום אופן, איברא דלקושטא דמילתא אינו מספיק דמלבד דגם בשני שבותין בה"ש נחלקו על הרע"ב ז"ל והרבה חילוקים נאמרו בדבר אף דאם נאמר דגזרו בב' שבותים בביה"ש מלבד זאת אם איש אחד אינו עובר על הב' השבותים נראה דאינו בגדר זה ומלבד זה אם נימא דהוא בגדר מקדש הרי לא גזרו גזירות במקדש א"כ אין לחלק בין שבות אחד לב' שבותים ויותר נראה כדאמרן לעיל דכוונת רש"י ז"ל כיון דטף כולל גם חולה וכפות דהוי מלאכה, ואזכור בזה מה שהעיר בני היקר הרב החריף המנוח מוה' אלעזר יהודא ליב ז"ל לת' קושית הטו"א על רש"י ז"ל די"ל כיון דהמצוה לבוא לבהמ"ק ולהביא שם את הטף הוי בגדר צורך גבוה ואסור מצד לכם ולא לגבוה ולזאת אע"ג דביו"ט מותר הוצאה שלא לצורך מ"מ צורך מצוה דהוי בגדר גבוה אסור ואף אמנם כי בירושלמי נסתפקו אם בכל מצות דינן כגבוה, אמנם להלכה קי"ל דמצות אינן כגבוה אך ז"ד במצות שאינן מצותן דוקא במקדש אבל במצות שצריכין להיות במקדש דוקא הרי הן בגדר גבוה ומש"ה אסור הוצאה גם ביו"ט מצד לכם ולא לגבוה, ואולי י"ל דמטעם זה ס"ל לר"מ ז"ל דהא דלולב במקדש כל שבעה הוא מה"ת כולל גם ירושלים והוא בכלל מקדש משום דא"נ דמקדש הוא דוקא א"כ הוא מצות גבוה וא"כ אמאי כשחל יו"ט א' בחול מוליכין כל העם את לולביהן למקדש ביו"ט הא צריך להיות אסור מצד לכם ולא לגבוה, א"ו דמקדש לאו דוקא מקדש דה"ה ירושלים ולכך אינו בגדר גבוה, אך י"ל כיון דמצות לולב ביו"ט ב' נוהג גם בגבולין אפי' א"נ דביום הראשון איכא למצות מקדש ג"כ ויש ביום הראשון שני מצות בביתו ובמקדש כמו שחקרו האחרונים בזה מ"מ אינו בגדר גבוה לחודא דמקיים יחד מצוה ג"כ וזה מותר מצד מתוך שוב אין בו איסור מצד לכם ולא לגבוה. את"ד בני הרב ז"ל והמה ד' חכמה, אמנם לקושטא דמילתא נראה דלכם ולא לגבוה הוא רק במה שקרב ע"ג מזבח דהרי מבואר במשנה דמצות ערבה דהוא רק במקדש רק בשבת הי' מביאין מע"ש, נראה דביו"ט א' הי' מביאין ביו"ט וכ"נ מסתימת ד' הר"מ ז"ל אע"ג דהקצירה היתה בודאי מעיו"ט לדעת התוס' והירושלמי דקצירה אינו מותר לצורך או"נ אבל הבאה היתה בודאי ביו"ט וקשה אמאי לא אמרי' לכם ולא לגבוה וע"כ כיון דאינו קרב ע"ג המזבח ולא נתקדש בקדושת גבוה אינו בגדר לכם ולא לגבוה, ויותר מזה נראה במשנה דאף בניסוך המים שהי' מביאין מן השלוח