כלי חמדה דברים תח

א) ברש"י מס' סוטה ד' מ"א ע"ב בד"ה מאימת דמתחיל מועד בזה"ל ומיהו ביו"ט לא, שאין תיקון בימה דוחה לא את השבת ולא את היו"ט ומאתמול נמי לא עבדינן דדחקי לה עזרה, וה"ט מפרש בגמ' ירושלמי מס' מגילה דקתני הקהל מאחרין כשחל להיות בשבת וקאמר מפני הבימה, ונעבדה מאתמול, דחקי לה עזרה, עכ"ל רש"י ז"ל, לכאורה קשה לי על רש"י ז"ל דיליף מירושלמי לאסור תיקון בימה ביו"ט ומנ"ל זאת דילמא רק בשבת אסור אבל ביו"ט לפמ"ש התוס' דכיון דמגבן חייב משום בונה א"כ בבונה ביו"ט ליכא איסור תורה מצד מתוך שהותרה לצורך או"נ א"כ י"ל כיון דאין שבות במקדש א"כ ביו"ט ליכא איסור בנין, ובפרט כיון דהוא רק בנין לשעה דסותרין אותו מיד והוא רק איסור דרבנן א"כ י"ל דביו"ט אינו אסור כלל, וי"ל דבזה מדוקדק לשון הירושלמי דמקשה וניעבדה מאתמול, וקשה הא אתמול הי' יו"ט, וצ"ל דהפי' דנעבד מעיו"ט וזה דוחק דהו"ל לפרש אמנם להנ"ל א"ש דבאמת לדעת ירושלמי אין איסור ביו"ט כיון דהוא רק איסור דרבנן אין שבות במקדש, ועלה בדעתי להוכיח מזה שדעת רש"י ז"ל בזה דמתולדה לאב לא אמרינן מתוך שהותרה לצורך ומתורץ בזה קושי' התוס' דלכן בונה ביו"ט אסור ואע"ג דמגבן תולדה דבונה מותר לצורך או"נ, לא מתירין את האב כיון דבאב לא משכחת לצורך או"נ, וכ"כ רבני בתראי ה"ה הג' ז"ל בת' מרי"מ פאדווא ז"ל ומורי הג' ז"ל בס' אגלי טל לת' קושית התוס', איברא דיש להוכיח שדעת רש"י כהתוס' דאמרינן מתוך מתולדה לאב והוא מד' רש"י ז"ל במס' ר"ה ד' ב' ע"א בד"ה לשמיטין שכ' בזה"ל משנכנס תשרי אסור לחרוש ולזרוע מה"ת עכ"ל, ותמי' מאוד דת"ל דאסור משום יו"ט דהרי משנכנס תשרי הרי הוא ר"ה ואסור במלאכה משום יו"ט, ולתרץ ד' רש"י ז"ל נראה עפ"מ דמבואר בזבחים ד' צ"ד ע"ב דזרע חטין ושעורין במים ותפחו במים חייב משום זורע עי"ש ברש"י ז"ל ופסקה הר"מ ז"ל בפ"ח מה' שבת ה"ב דחייב משום תולדת זורע, וכיון שכן משכח"ל זריעה לצורך או"נ, וא"כ מה"ת מותר זריעה דקשרי מצד מתוך שהותרה לצורך או"נ אמנם משום שביעית אסור לזרוע מה"ת, ולפ"ז מוכח מד' רש"י ז"ל דמתולדה לאב אמרינן מתוך שהותרה לצורך וא"כ ה"ה דאמרינן מתוך ממגבן לבונה, אמנם י"ל דאין ראי' מזה וכוונת רש"י ז"ל במ"ש דמשנכנס תשרי אסור לחרוש ולזרוע מה"ת היינו אפי' ע"י נכרי לפמ"ש המהרש"ל ז"ל במס' ב"מ ד' צ' ע"א דשביעית הוא האיסור על הקרקע דהקרקע צריך שתשבות לכן אפי' ע"י עכו"ם אסור מה"ת משא"כ מצד איסור יו"ט דאיסור מלאכה רק אקרקפתא דגברא אמירה לעכו"ם מותר מה"ת, וא"כ נפקא מינה דזה דתשרי הוא ר"ה לשמיטין דמשנכנס תשרי אסור לחרוש ולזרוע מה"ת אפי' ע"י נכרי, ועי' בר"ה ד' י"ב ע"ב בתוס' ד"ה בירושלמי מוקי לה ע"י נכרי עיי"ש היטב וז"נ בישוב ד' רש"י ז"ל

ומה שי"ל עוד בדעת רש"י ז"ל דס"ל דבאמת הירושלמי אינו אוסר כ"א בשבת אמנם ביו"ט מותר מצד מתוך. אמנם בש"ס דילן אסור אפי' ביו"ט דל"ש מתוך בבונה לפמ"ש החת"ס ז"ל בחי' שבת לתרץ קושית התוס' מבונה ביו"ט די"ל דהאיסור משום מכה בפטיש דזה ל"ש באוכלין ול"ש בזה מתוך שהותרה לצורך או"נ. ומעתה י"ל דהירושלמי לשיטתו דס"ל דגם באוכלין שייך מכה בפטיש וא"כ גם במלאכת מכה בפטיש שייך מתוך לכן באמת בונה ביו"ט אינו אסור מה"ת וא"כ בבנין לשעה מותר לגמרי. לכן רק בשבת אסור משא"כ לפ"מ דנראה מש"ס דילן דל"ש באוכלין מצד מכה בפטיש וכ"נ דעת רש"י ז"ל ממה שכ' בסוכה דף ל"ב ע"א בד"ה עבר וליקטן שכ' בזה"ל ואין ממעטין ביו"ט משום שבות שדומה למתקן כלי ומכשירו עכ"ל. נראה מדעתו ז"ל דלא משכח"ל מלאכת מכה בפטיש דאורייתא כ"א במתקן כלי. ועי' בת' נפש חי' למורי הג' ז"ל ח' או"ח סי'