כלי חמדה דברים תז

שעי"ז ששיבר את הלוחות ביטל את הקשר של כל ישראל להשי"ת וממילא נפקע העונש מישראל על שלא מיחו בהעובדים את העגל. ומזה יש לימוד ליהושע שלצורך הצלת ישראל מותר לו לעבור עד"ת להוראת שעה ואין זה שינוי מתורת משרע"ה כיון שגם משרע"ה עשה כן. וידוע דהרמב"ן ז"ל בפ' יתרו שכ' על לאו דלא תרצח דהיא חטא שבין אדם למקום שהורג אדם שנברא בצלם אלקים, וכיון דחזינן דמשרע"ה שיבר את הלוחות לצורך הצלתן של ישראל ה"ה בהריגת אדם שנתחייב באמת מיתה ואין בזה כלל מצד חטא שבין אדם לחבירו רק כמ"ש הר"מ ז"ל בה' סנהדרין שם דכללו של דבר דגזירת מלך הוא שלא להרוג אדם מישראל בהודאת פיו אע"פ שיודעים אנחנו שהאמת כדבריו והיינו מטעם שכ' הרמב"ן ז"ל משום כבוד שמים א"כ במקום שנוגע להצלת כל ישראל בשביל חטא הערבות מותר להרוג אותו בהודאת פיו

ומעתה יתפרש היטב המסורה ויאמר אליו "לעיני כל ישראל" דאם יהי' לך ענין כזה כמו שהיתה בשבירת הלוחות שהי' להצלת כל ישראל חזק ואמץ ומותר לך לעבור עד"ת להוראת שעה כמו שעשיתי אז ובזה רמז לו שאע"ג שאסור לו לעבור עד"ת להוראת שעה מ"מ במעשה עכן יהי' מותר לו לעבור עד"ת להוראת שעה וז"נ מאוד עפ"ד הרמ"ע ז"ל

ויש להעיר עפ"ד הרמ"ע ז"ל בד' הריטב"א יבמות ד' ע"א ע"ב בהא דאמרינן בגמ' דלא ניתנה פריעת מילה לא"א ע"ה שכ' הריטב"א בזה"ל וא"ת א"כ אף משרע"ה לא נצטווה ואמאי נקט אברהם, וי"ל דכה"ג שהוא הכשר מצוה ל"ח חידוש עכ"ל, וכבר תמהני עליו בס' כל"ח בפ' בחוקתי שלכאורה אין התי' ממין הטענה, וכתבתי דכוונת הריטב"א ז"ל כיון דגם משרע"ה לא נצטווה ע"ז א"כ אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה ונהי שנצטווה יהושע דילמא רק לשעה נצטווה כיון דאין הנביא רשאי לחדש דבר לדורות ועיז תי' דאין זה חידוש כיון דהוא רק פירוש על מצות מילה, אמנם תמהתי ע"ז דמנ"ל לומר כן דאין זה חידוש והוא מצוה לדורות דילמא באמת הי' רק מצות שעה שימול בפריעה ולא לדורות, אמנם לד' הרמ"ע ז"ל מיושב דע"כ יהושע נצטווה לדורות ומעתה ועד עולם מצות מילה כן הוא, דא"נ דמצות מילה נשארה כמו שהיתה בלי פריעה א"כ הו"ל לעבור עד"ת מצד חובל ושוב לא הי' יהושע יכול לחדש דבר אם הוא לעבור עד"ת אף להוראת שעה, א"ו דהוא מצוה לדורות דמצות מילה כן הוא מעתה מילה ופריעה, וקשה הא אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה, וע"כ צ"ל דאין זה חידוש כיון דהוא רק הכשר מצוה

אמנם כ"ז כתבנו לחבה"ק של רבינו הגדול הרמ"ע ז"ל, אמנם כשאני לעצמי הי' נלע"ד דיהושע המקבל הראשון ממרע"ה שסמך עליו בשתי ידיו בוודאי לא הי' גרע מהמקבלים ממנו שלא יהי' רשאי להורות הוראת שעה לעבור עד"ת דהרי א"נ כן יקשה על המקבלים ממנו ג"כ אחר שקבלו ממנו איככה יכולים לשנות מד' רבם, ובפרט לפ"מ שלמד מדבריו הרב אגרא דפרקא ז"ל דה"ה בכל התלמידים המקבלים מרבם א"כ בטל הדין דנביא וחכם יכול לפסוק לעבור עד"ת להוראת שעה, אמנם הפי' בדברי חז"ל יכול לדבר עבירה הפי' באמת משום דאמרו ישראל ליהושע כל אשר ימרה את פיך יומת, והיינו מצד מורד במלכות א"כ יכול שיהי' דינו כמלך לגמרי וידון בדיני מלך ג"כ לכן אמרו לו חזק ואמץ במצות וכמו שכתבנו דלענין זה לא הי' ליהושע דין מלך, ואם אמנם כי אדע מך ערכי נגד הרמ"ע ז"ל מ"מ תורה הוא והרשות נתונה לכל תלמוד דעת תורה

ב) (שם י' י"א י"ב) הנה בפרשה זו מבואר מצות הקהל וכתבתי בזה איזה הערות בחי' למס' סוטה ואעתיק אותם בכאן לתועלת התלמידים וזה יצא ראשונה: