כלי חמדה דברים תו

הקב"ה אמר לו אני ואתה כו' ומבואר מזה דהוא בראש וכן יתמה אמאי השיב לו הקב"ה אח"כ בן ישי בראש אך באמת הקב"ה אמר לו דע"י תשובה מאהבה יכול לזכות למעלה היותר רמה אפי' שיהי' בראש אמנם כששאל מי בראש הורה שאינו רוצה לעשות תשובה מאהבה בלתי מצד כבוד ואמר לו הקב"ה שוב בן ישי בראש וז"ב ונכון בס"ד: פרשת וילך

א) (ל"א ז) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו "לעיני כל ישראל" חזק ואמץ, במסורה ב' פעמים לעיני כל ישראל (ב' פעמים) הכא ואידך לכל היד החזקה וגו' לעיני כל ישראל, וצ"ב הכוונה. ומה שנלענ"ד בזה עפ"מ שראיתי דבר חדש מאוד בס' עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו ז"ל במאמר חקור דין ח"ה פ"ט בהא דדרשו חז"ל על הא דאמרו ישראל ליהושע כל איש אשר ימרה את פיך וגו' רק חזק ואמץ יכול אפי' לדבר עבירה ת"ל חזק ואמץ במצות, דהדבר תמוה ומי חשוד יהושע ח"ו בעיניהם לומר לו כזה, אמנם הענין הוא דהנה קי"ל דאע"ג דאין הנביא רשאי לחדש דבר לעבור ד"ת או להוסיף עד"ת היינו דוקא לדורות אבל להוראת שעה למיגדר מילתא כמו אליהו בהר הכרמל יכול הנביא לחדש שנאמר על זה, אמנם ליהושע נאסר גם זה דלא לימרו אכתי לא שכיב משה שבקינן שמעתתי', ועוד פני יהושע כפני לבנה ולית לה לסיהרא מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החמה עכ"ל הרמ"ע ז"ל בתוס' ביאור קצת והעתיק דבריו הג' רצ"א מדינוב ז"ל בס' אגרא דפרקא אות ס"ח, אמנם לכאורה יפלא על מאור עינינו הרמ"ע ז"ל שלא זכר את מה שהרג יהושע לעכן בהודאת פיו שהי' שלא עפ"י תורה אשר כבר התעורר בזה הר"מ ז"ל סופח"י מה' סנהדרין וכ' שזה שהרג יהושע את עכן בהודאת פיו הי' הוראת שעה או מדין מלך עי"ש הרי שיהושע עשה שלא עפ"י תורה, ולפ"ד הרמ"ע ז"ל כמו דלא הי' יכול לעשות לעבור על ד"ח בהוראת שעה ה"ה דלא יכול לעשות לעבור על ד"ת מדין מלך כיון שסוף כל סוף אינו עפ"י תורה, [ובפרט שעיקר נראה שמ"ש הר"מ ז"ל שם או מדין מלך לא קאי על יהושע רק על זה שהרג דוד לגר עמלקי כי נראה פשוט שיהושע לא הי' דין מלך בזה שיהי' יכול להרוג עפ"י ע"א ועפ"י הודאת עצמו כי זה הי' נוהג ממינוי מלך מימות שאול ואילך דהי' להם דין מלך גמור לשפוט כדיני ב"נ אבל לא במרע"ה ויהושע אף שהי' מלכים אמנם הי' רק עפ"י תורה, ומלבד זה כ"כ בס' חמדת ישראל דאע"ג דמלך דן בע"א או אפי' בהודאת עצמו היינו רק בז' מצות ב"נ אבל במצות שנצטוו ממתן תורה ואילך ל"ש לדון עפ"י דיני ב"נ כיון דמצד דיני ב"נ אין לו עונש כלל, ולזאת בעובר החרם ע"ז ל"ש לדון אותו בדין מלך וע"כ משום דהוראת שעה היתה ומוכרח דגם יהושע הי' יכול לדון לעבור עד"ת בהוראת שעה]

אמנם נראה דהנה מצינו במרע"ה ששיבר את הלוחות לעיני כל ישראל והטעם כבר אמרו חז"ל דביקש לדונם כפנוי' ולא כא"א וכ"כ במק"א דלכאורה יפלא הא כולם שעבדו את העגל נדונו למיתה כמו שאמרו חז"ל א"כ את מי הציל בזה ששיבר את הלוחות ועבר על לאו דל"ת כן לד' אלקיכם הן מצד התוה"ק עשרת הדברות הכתובין בהלוחות והן מצד הלוחות עצמן דהי' מעשה השם והי' קדושים בקדושת גבוה ולא גרעי ממקדש והיכל ועזרה, אמנם הדבר ברור דבזה הציל את כל ישראל שלא מיחו בהעובדים