כלי חמדה דברים תג

איסורים אחרים נצטווה ואיסורים שהי' עליהם בעוד שהי' ב"נ נפקע מהם ואין זה אותם עבירות כלל שב"נ מוזהרים עליהם דהם אינם מוזהרים עליהם אלא מצד גדר האנושי ותיקון העולם. אמנם ישראל מצווים ע"ז מצד גודל קדושתם ורוממתם ודבוקתם בהשי"ת לכן אין זה הפסול שפוסל בב"נ ושוב קשה כנ"ל שיפסל מצד דיחוי כיון שאיסור הפוסל בישראל אינו הפוסל בב"נ

ובח' הלכה ביארנו בזה לת' דברי הת"י יומא דס"ו ע"ב דאיתא התם בגמ' דדרשינן מהא דכתיב בתוה"ק ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לד' דלד' בא לרבות שעיה"מ שג"כ פסול מחוס"ז להקרבה ומקשינן בגמ' טעמא דרבי' רחמנא הא לא רבי רחמנא ה"א דשעיה"מ קדש מחוס"ז הא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם ותי' בגמ' רבינא אמר כגון שהומם וחילל על אחר ופירש"י ז"ל שנפל בו מום לאחר הגרלה וחיללו על אחר ששוב א"צ להגריל כיון דמכח קמא בא שוב ל"צ הגרלה וא"כ שפיר צריך קרא דפסול מחוס"ז ומקשינן בגמ' ומנא תימרא דפסול בי' מומא דתני' אשה לא תתנו מהם אין לי אלא כולן מקצתן מניין ת"ל מהם מזבח זו זריקת דמים לד' לרבות שעיה"מ ומוכח מזה דגם בע"מ פוסל שעיה"מ והק' בתוס' ישנים דמאי מקשינן בגמ' ומנא תימרא דפסול בי' מומא הא מוכח דפסול בי' מומא מדגלי רחמנא במחוס"ז לד' לרבות שעיה"מ וזה לא משכח"ל אלא באופן שהומם וחיללו על אחר א"כ שוב מוכרח דפסול בו מום ותי' דאי לה"ל קרא דמום פוסל בשעיה"מ דה"א דלד' קאי על דרשה אחרת ול"ה מרבינן מני' מחוס"ז ותמה ע"ז בדו"ח למאוה"ג רעק"א ז"ל הא באמת הוי מצי רבינא לומר בפשיטות דמיירי בהי' טריפה בזה פוסל כיון דכתיב יעמד חי רק דנקט בע"מ משום דבאמת גם בע"מ פסול בי' אבל לדייק מזה דבע"מ פוסל בי' א"ר די"ל דמיירי דנטרף אחר הגרלה אתד"ק. ומה שנלענ"ד לתרץ דברי התוס' ישנים שלא תי' כן דהנה לכאורה קשה דנראה דתי' רבינא אתי' כד"ה אפי' לר"י דס"ל בע"ח נדחין וקשה אמאי יהי' כשר בהומם וחיללו על אחר כיון דכ"ז דלא חיללו על אחר הרי נדחה של שם מהקרבה וכמו דס"ל לריו"ח במת של עזאזל ל"מ שיביא לאחר הגרלה את של עזאזל הב' ושל שם הא' כיון דשל שם כבר נדחה א"כ ה"נ כיון דשל שם נדחה כשהומם א"כ מה מהני דחיללו על אחר הא פסול מצד דיחוי והוא קושי' גדולה. והנה לכאו' עלה בדעתי דהנה לכאו' יש לעיין דעיקר פלוגתת רב וריו"ח אי בע"ח נדחין ולכן ס"ל לריו"ח דשני שבזוג ראשון ירעה כיון דנדחה ידחה והא קיי"ל דכל דבידו ל"ה דיחוי א"כ ה"נ אמאי נדחה של השם מלהקריב הא בידו להגריל ולאתוי' של עזאזל מזוג שני ולזווג לו וכל בידו ל"ה דיחוי ולכאו' יש להעיר די"ל דבידו לא מיקרא אלא אם הוא בידו מבלי שצריך לבוא לדחות אחרת אבל היכא דא"א בלי הגרלה א"כ א"א לתקן זה אלא אם ידחה אחר כיון דע"כ השני שבזוג שני ירעה וא"כ אין בידו לתקן בלא דיחוי ושוב לא מיקרא בידו כלל וא"כ ז"ד היכא דצריך הגרלה משא"כ בבע"מ וחיללו על אחר כיון דל"צ הגרלה שוב מיקרא בידו ולק"מ קשייתו הנ"ל. אך באמת יש לעי' בזה כיון דעכ"פ זה אפשר שלא יהי' נדחה שוב מיקרא בידו ומה שעי"ז צריך להיות אחר נדחה לא איכפת לן כיון דאנחנו אין אנו דנים על חבירו רק עליו והבן היטב אמנם נראה לת' עפמ"ש הא"מ לחדש בהא דאמרי' דכל דבידו לאו כמח"מ דמי ואינו פוסל בו דיחוי תלי' עיקר ביד הבעלים אם הוא ביד הבעלים לתקן את הדבר אז אינו מיקרא דיחוי אמנם אם אצל הבעלים אינו בידו רק אצל אחר הוא בידו זה לא הוי בידו כיון דאצל הבעלים אינו בידו הרי נפסל הקרבן ומעתה נראה דהנה שעיר הנעשה לשם הוא כפרת כל ישראל ואין לכה"ג חלק בו דאיהו בפר מתכפר וא"כ אין לכהן שם בעלים על השעיר כלל אמנם הגרלה הוא רק ביד הכה"ג דכתיב בי' אהרן וחובה ומעכבת וא"כ א"ש דהוי דיחוי וא"ל