כלי חמדה דברים ת

ק"ש נראה שהר"מ ז"ל ס"ל שכן באמת פירושו של שמע ישראל שנעשה היהדות שנצטווינו עליו להגיד בכל יום בבוקר ובערב הוא שאנחנו אומרים לישראל סבא שאין בלבינו אלא אחד והכונה שאין בלבינו שום דבר אחר כ"א אחד היינו ליחד שמו ית' וזה כל התכלית שלנו וכל מעשינו לבא לידי זה לקדש ש"ש בעולם ולפרסם אחדותו ית' וכל תכלית מעשינו לש"ש כמו שאמרו חז"ל בכל דרכיך דעהו לזאת אחב"י מו"ר ראשית כל דבר עלינו ג"כ לאמור שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד (וכרגע קמו כל העדה הקדושה שהי' שם איש אחד מהם לא נעדר ואמרו כולם בהתלהבות שמע ישראל) והיינו כנ"ל שאין בלבינו באספה זו שנתקבצנו יחד נבחרים מכל אחינו החרדים השייכים לאגודת ישראל בכל מדינתינו וליטא וגאליציען כ"א אחד היינו ליחד שמו ית' ולקדש ש"ש וכל מעשינו יהי' מכונים לתכלית זה ועיד"ז יהי' ברוך שם כבוד מלכותו של הקב"ה לעולם ועד כי עיד"ז שכל מעשינו יהי' לש"ש ולשם קדושת השי"ת ותורתו עיד"ז יתגדל מלכות שמים לעולם ונראה שזה ענין שאמרו חז"ל כל כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים הכונה דאם הכנסי' היא לש"ש אז גם הכנסי' היינו כל הטרחות שלנו וההתאספות יש לה קיום שאע"ג שהוא מעשה ידי בני אדם וכל מעשה בני אדם אין להם קיום אמנם אם עושים זאת לש"ש נעשה מהכל מעשה השם ויש להם קיום כמעשה השי"ת שהוא נצחי ולזאת מו"ר הנני בתור חבר אגודת הרבנים שנתיסדה זה מקרוב במדינתינו מברך אתכם שנזכה להיות כנסי' לש"ש כי אף שיש כמה רבנים שאינם מאגודתינו בפועל ולא הי' יכולת בידי לשאול כל חביריי הרבנים שיחי' אם יעשו אותי שליח לברך את אגודתינו אמנם בטחוני חזק שאם אגודתינו יחזיקו את עצמם בכלל זה שאין בלבינו אלא אחד וכל תכלית מעשינו יהי' רק לקדש השם ולהרים קרן התורה והיראה יסכימו כולם לברכתי וכולם ירצו בהפרחתה ובקיומה מורי ורבותי גם לנו בעצמינו עתה בעת אספתינו נחוץ מאוד לשמור את הקרא הזה שהוא יסוד כל ישראל ושיהי' כל מחשבותינו ומעשינו לתכלית זה ועיד"ז לא נבוא לקטטות ומריבות במה שדעות בני אדם אינן שוות כי אם נדע כי כל מעשינו מכונים לתכלית זה לקידוש ש"ש והרמת קרן התורה אז הכל תורה ואף אם יוחלט באספתינו כדעת הרוב ג"כ אל יחר לנו כלל יען כי כל כונתינו להרמת קרן התורה והתורה אמרה אחרי רבים להטות א"כ זה עצמו שאנחנו מבטלים דעתינו לדעת הרבים מפני כח התוה"ק זה בעצמו הוא הרמת קרן התורה ובאמת כבר אמרו חז"ל על מחלוקת ב"ש וב"ה שהי' מחלוקת לש"ש אלו ואלו ד' אלוקים חיים והכונה אע"ג דהלכה כב"ה מ"מ כיון דכונת ב"ש הי' ג"כ לש"ש והדעת והדיבור הוא מקב"ה כמו שנאמר בתוה"ק ויפח באפיו נשמת חיים והי' לנפש חי' ותרגום לרוח ממללא ולזאת אם הוא לש"ש נהי שאין הלכה כן שהלכה כרבים מ"מ הם בעצם ד' אלוקים חיים אמנם זה רק אם המיעוט מחכמי תורה הם ג"כ דבקים בהקב"ה ובאמונת חכמים וכל מעשיהם ומחשבותיהם הם רק לאחד ליחד שמו ית' הם אע"פ שאין עתה הלכה כמותם מ"מ הם דברי אלוקים חיים אמנם אותם החכמים אשר אין יסודם יראת השם וחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת והיינו מטעם שחכמתו מרובה ממעשיו ואינו זוכה לחכמה ע"י מעשיו הטובים ודביקתו בהקב"ה אז אין החכמה מהקב"ה וכמו דאיתא בנדה ד' ע' ע"ב דרק לאוהביו של מקום יתן השי"ת חכמה מפיו ולא מאוצר אחר אבל מי שאינו בגדר זה אינו מפיו של השי"ת ולזאת אין לחכמתו קיום ככל מעשה ידי אדם שאין להם קיום ועפ"ז עמדתי להבין פרושי המשניות במס' עדיות פ"א מ"ה ו' שאחר שאמרו במ"ה ולמה מזכירין היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כד' המרובין שאם יראה בד' יחיד יסמוך עליו כו' מבואר במשנה ו' בזה"ל אמר ר"י א"כ למה מזכירין היחיד בין המרובין "לבטלה" שאם יאמר אדם כך אני