כלי חמדה דברים שצז

לך שתעשה תשובה בכל לבבך בשני לבבות ובכל נפשך וממילא למען תחי' אתה וזרעך דבתשובה מאהבה תשאר בחיים אתה וזרעך אתד"ק, ובאמת לשון הגמ' הא מאן דפריש ממינות מיית נראה דרק פריש ממינות אבל אינו נהפך לצדיק גמור לכן מיית משא"כ בעושה תשובה מאהבה ונהפך להיות עובד השם מאהבה שפיר יכול לחיות ודמות ראי' יש להביא לזה מהא דקיי"ל דהמקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור אפי' אם הי' רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו וקשה כיון דאם הוא רשע גמור אפי' הרהר תשובה ופירש ממינות סופו שימות א"כ אדעתא דהכי ל"ק נפשה דהיא רצתה שיהי' צדיק גמור ויהי' בחיים אבל לא שאם יתהפך לצדיק יהי' מוכרח למות אמנם להנ"ל א"ש דאם נעשה צדיק גמור ע"י ששב בתשובה מאהבה חי' יחי' ושפיר מקודשת מספק שמא עשה תשובה מאהבה

ויש להעיר בזה להלכה על מה שהעיר הג' בת' מים חיים ח' אהע"ז סי' ע"ה להצדיק את הג' בעל כנסת יחזקאל בת' הנודעת בענין זקוקה ליבם מומר שכ' לסמוך ע"ד הגאונים ז"ל דמומר אינו זוקק ליבום ואי דניחוש דילמא עשה תשובה הא ע"ז יש ספק דילמא מת והג' בשאילת יעבץ ז"ל מתמרמר עליו איך מצטרף ספק שמא מת לספק וכתב הג' המחבר ז"ל דכונת הג' כני"ח הוא כיון דכללא הוא דמאן דפריש ממינות מיית א"כ אם ניחוש שמא עשה תשובה שפיר י"ל שמא מת ודפח"ח

אמנם לדעת הבנין אריאל דבת' מאהבה ל"ש הך כללא א"כ נסתר זה אך יש לדחות דבאמת מהכ"ת לחוש שמא עשה תשובה הא הוא בחזקת רשע אך מטעם דרשעים מלאים חרטות לכן ל"ש לאוקמא אחזקה שנשאר רשע ושפיר יש לחוש דילמא עשה תשובה א"כ אין לחוש על תשובה מאהבה כ"א על תשובה מיראה ושוב צדקו ד' הכני"ח דמאן דפריש ממינות מיית ועי' היטב בתרומת הדשן ס' שט"ו בענין מי שהראה לגנב ישראל לגנוב שהעיר מהא דמקדש ע"מ שאני צדיק דיש תמיד לומר דישראל שאינו מוחזק ברשעו שמא יעשה תשובה לכן לא הוי בגדר ברי הזיקא עיי"ש היטב ולפ"ד נראה דדוקא התם במקדש על תנאי אמרינן כן אבל מסתמא אע"ג דרשעים מלאים חרטות אבל לא שיתהפך לצדיק גמור עכ"פ לדינא ד' התה"ד נכונים והבן כי קצרנו

אמנם בעיקר הדבר שכ' הג' המחבר ז"ל לחלק בין תשובה מיראה לת' מאהבה צ"ע למעי' היטב בסוגית הש"ס שם שנראה שלא נחתו חז"ל לחילוק זה וגם ר"א בן דורדיא בודאי שעשה תשובה מאהבה מדקרי לי' רבי ואעפ"כ מייתי הגמ' כיון דהוי אדוק בי' טובא כמינות דמי' הא בתשובה מאהבה גם במינות יכול לחיות, ועי' בר"מ ז"ל פ"ב מה' עכו"ם ה"ה שכ' בזה"ל ואין מקבלין אותם בת' לעולם שנאמר כל באי' לא ישיבון וכו' ובכ"מ שם בשם הרמ"ך ז"ל ובלח"מ נראה מבואר דעת הר"מ ז"ל דאין נפ"מ בין תשובה מיראה לת' מאהבה

ה) שם י"ד כי קרוב וגו' בפיך ובלבבך לעשותו וברש"י ז"ל התורה נתנה לכם בכתב ובע"פ עכ"ל ולכאו' אינו מובן האם בשביל שהתורה נתנה בכתב ובע"פ לכן קרוב הדבר ללמוד ולקיים התורה ויתכן לומר בכונת רש"י ז"ל עפ"מ דמבואר בירושלמי דסנהדרין פ"ד ה"ב אלמלי היתה התורה נתנה חתוכה לא היתה לרגל עמידה וביאור הדברים נראה דהנה ידוע שישראל נחלקו לג' מפלגות, בעלי תורה, בעלי עבודה, בעלי גמ"ח, וזה בחינת ראש דהוא מוח ומקור הדעת שזה הוא בבעלי תורה ובחינת לב שהוא בבעלי עבודה כמאמרם ז"ל איזה עבודה שבלב זה תפילה כי עיקר עבודה הוא בלב, ובחינת רגל דהוא ממון כמאמרם ז"ל על והיקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו ע"ג רגליו והנה עיקר בחירת ישראל להיות עם סגולה להקב"ה ע"י שיזדככו כמלאה"ש