כלי חמדה דברים שצו

ה"ה הוא תחת בעלה מ"מ אם יש לה השפעה על בעלה ויכולה למחות וא נה מוחה נענשת עליו ולכן אמרו חז"ל מכאן אמרו "כל" מי שיש בידו למחות ואינו מוחה אפי' אם לא נכנס לערבות ואינו בגדר חיוב זה מ"מ נענש עליו איברא דלכאו' זה נסתר מגמ' ערוכה שבועות ל"ט דמקשינן בגמ' על הא דאמרינן בעונש דשבועת שקר דכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל העולם כולו ומקשינן בגמ' וכל העבירות שבתורה מכל העולם לא והא כתיב וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבין זב"ז ומתרצינן התם שיש בידם למחות ולא מיחו עיי"ש הרי מבואר דחיוב ערבות הוא רק היכי שיש בידם למחות אמנם לאחר העיון נראה דלק"מ דהרי מדקדוק לשון הגמ' דאמרינן בשבועת שקר דנפרעין מכל עולם "כולו" שכפל תיבת כולו ע"כ דבא להורות דכולם נענשין אף נשים ואף מי שאינו בגדר ערבות וע"ז מקשינן מהא דכשלו איש באחיו דנראה ג"כ דכולם נענשין מצד ערבות אחד בעד חבירו וע"ז תרצינן דהתם אין הפי' מצד הערבות דהרי קרא זה נאמר בתוכחה של גלות ראשון ואז נפקע הערבות כנ"ל והא דהיו אז ערבות היינו רק על מי שבידו הי' למחות דבזה ל"צ לבוא לעבר הירדן ובזה באמת נכללו הכל אבל אם אין בידם למחות אין נענשין בכל העבירות אף לאחר שעברו את הירדן כ"א מי שנכנס לגדר ערבות אמנם בשבועת שקר אינו כן ויהי' מזה ראי' כהרמב"ן ז"ל דקרא זה נאמר בגלות ראשון והי' רק העונש על מי שבידו למחות ובזה לא תליא כלל בהערבות דערבות מואב שלא קבלו עליהם עד שעברו את הירדן ואם כנים הדברים י"ל בזה ד'האבות דר"נ הנ"ל ולקיים שני הגרסות או משה ישאל לעזרא או אליהו ישאל לעזרא למה כתיב לנו ולבנינו' דהכונה כנ"ל דס"ל כר"י דהכונה לנו ולבנינו ע"ע היינו באמת אף קודם שעברו את הירדן ונגלות היינו אם שבידם למחות ובזה לא הי' צריכין לכנוס לברית בערבות מואב והכונה משום דמצאנו במעשה זמרי שאמר פנחס למרע"ה דמקובלני ממך הבא על הארמית קנאין פוגעין בו והשיב לו משה קריינא דאיגרתא וכו' הרי משה הסכים לפנחס שיקנא קנאת ד' אמנם בירושלמי ובמדרש איתא דהסנהדרין לא הי' דעתם נוחה מזה משום דהי' ס"ל דקודם שנכנסו לברית בערבות מואב ולא הי' עליהם חיוב ערבות אין כאן חיוב לקנא קנאת ד' אמנם האמת אינו כן דכל שיש בידו למחות לא תליא כלל בערבות וקנאין פוגעין בו כיון דהוא רק כשלא פירש עדיין הרי תמיד בכלל יש בידו למחות ולכן שלא יטעה עוד אדם בזה כ' משה רבע"ה לנו ולבנינו עד עולם כיון שידע מרע"ה ברוה"ק שיהי' זמן שיפסק הערבות לאחר חורבן בית ראשון אמנם קדושת עזרא דקידשה לדורות ולא יפסק שוב חיוב ערבות לעולם שוב ל"צ לכתוב לנו ולבנינו ע"ע לכן או מרע"ה שהי' המצווה לפנחס או פנחס בעצמו שהוא אליהו ישאל לעזרא ע"ז למה כתב וישיב לו לכן נקדתיו והוא נכון ויש להאריך הרבה בזה ולברר הדברים ואי"ה עוד חזון למועד וכאן כתבנו ראשי פרקים מה שיש לעיין בענין זה ולישב הסתירות וישמע חכם ויוסיף לקח

ד) שם ל' ו' ומל ד' וגו' לאהבה וגו' למען חייך בס' בנין אריאל כתב לפרש המקרא עפ"מ שכ' לפרש הא דאמרי חז"ל דבתשובה מאהבה זדונות נעשין כזכיות דהיינו דכמו שהמצוה מצלת מחטא כן תשובה מאהבה מהני שלא ישיב עוד אל קיאו וידוע ד' חז"ל בפ"ק דמס' ע"ז דמאן דפריש ממינות מיית ופירש רש"י ז"ל משום דצריך ללחום עם היצה"ר שגבר עליו הרבה וא"א לעמוד כנגדו לכן הוא מת אמנם ז"ד בתשובה מיראה דזדונות נעשין כשגגות ונשאר בו רושם החטא לכן עוד יצרו מתגבר עליו וחס עליו הקב"ה שלא ישיב אל קיאו ולכן מיית משא"כ בתשובה מאהבה דמצילות אותו מן החטא לכן חי' יחי' וזה פירוש המקרא ומל ד' אלוקיך וגו' לאהבה והיינו דתעשה תשובה מאהבה ע"י שהקב"ה יסעי'