כלי חמדה דברים שצה

נראה דצריך ארץ מיוחדת של ישראל מה שא"כ מה שיש להם מקים רוחני מיוחד אינו מספיק לעשות אותם ערבון זע"ז וכ"כ בח' ריש דברים דנראה דבמתן תורה נעשו באמת ערבין זל"ז דהתורה הי' מאחד אותם והי' כאיש אחד ויש להכריח זה מהא דאמרו חז"ל דמרע"ה שיבר את הלוחות שביקש לדונם כפנוי' ולא כא"א ולכאו' יפלא לפי"מ שאמרו חז"ל ביומא ד' ס"ו ע"ב איתמר רב ולוי חד אמר זבח וקיטר בסייף גפף ונישק במיתה שמח בלבבו בהדרוקן וחד אמר עדים והתראה בסייף עדים בלא התראה במיתה לא עדים ולא התראה בהדרוקן עכ"פ לכ"ע אותם שעבדו ע"ז נענשו או ביד"א או ביד"ש וא"כ מה הציל משה רבינו בזה במה ששיבר את הלוחות ועכצ"ל דבזה ששיבר את הלוחות שיבר את אחדותן של ישראל שהיו כולם כאיש אחד ע"י התוה"ק מקודשין לשמים וממילא הי' כולם נענשין ועיד"ז ששיבר את הלוחות בטל החיוב ערבות מאותם שלא עבדו ע"ז ומוכרח מזה דממ"ת ואילך היו בחיוב ערבות אמנם לאחר ששיבר מרע"ה את הלוחות בטל הערבות ושוב לא חל עליהם אלא ע"י אחדות ארציות והיינו ע"י א"י לכן לא נתערבו אלא כשעברו את הירדן ולפי"ז כשבטלה קדושת הארץ אע"ג דקדושת ירושלים וקדושת המקדש נשארו לא הי' בגדר ערבות

ודע שד' הגמ' בסנהדרין ד' מ"ד ע"א שמתרצינן לר' נחמי' דס"ל דעל הנסתרות אין עונשין לעולם ועל הנגלות לא נתערבו עד שעברו את הירדן ומקשינן אלא עכן מ"ט איענוש [וברש"י ז"ל ישראל עלי' הלא מן הנסתרות הוא] משום דהוו ידעי בי' אשתו ובניו לכאו' צע"ג דמה בכך דהוו ידעי בי' אשתו ובניו ואמאי נפ"ל מכלל נסתרות, ונראה דמזה מוכרח דאין ההבדל בין הנסתרות והנגלות מפני שבנגלות עלינו למחות ובנסתרות, א"א למחות דא"כ עכן בכלל נסתרות הי' אלא דגזה"כ דנסתרות שא"י לשום אדם זה רק לד' אלקינו להענישו ולא נכנסו ע"ז בכלל ערבות להיות נענשין עבור חטאו משא"כ אם רק ידוע עוד לאדם שוב יצא מגדר נסתרות ושוב נעשין ערבים להיות נענשין על חטאו והר"ז דומה להא דמבואר במס' כריתות ד' כ"ו ע"א לענין א"ת שעבר עליו יוה"כ דיוה"כ מכפר עליו מפני שאינו מכיר בו אלא המקום ומקשינן בגמ' מעגלה ערופה ותי' הורג מכיר בו ומסוטה ותי' דבועל מכיר בו עיי"ש, כן ה"נ גזירת הכ' דאם יש עוד אנשים מלבד החוטא שיודעים מהחטא שוב יש חיוב ערבות וז"ב ומוכרח מסוגי' שוב הראה לי בני היקר הרב מו"ה ישראל נתן שיחי' שכן מבואר ביד רמ"ה ז"ל שם שכ' וז"ל משום דהוי ידעי בי' אשתו ובניו ונפקי להו מכלל נסתרות ומבואר כדברינו כנ"ל

ועפי"ז י"ל דר"י ור"נ לא פליגי כלל דגם ר"י מודה שלא נתערבו גם על נגלות כאלה עד שעברו את הירדן רק על הנגלות שגלוי לכל ויש בידינו למחות ע"ז ואינו מוחים נענשו גם מקודם ולא הי' צריך לזה ערבות כי זה הוא בגדר תוכחה ומי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נענש אמנם ר"י ס"ל דמעבר הירדן ואילך נענשו על הנסתרות ג"כ כמו דנענש עכן דהוא ס"ל דהבדל בין נגלות לנסתרות הוא אם יש בידינו למחות או לא אמנם ר"נ ס"ל דגם זה דעכן בכלל נגלות הוא וההבדל בין נגלות ונסתרות הוא אם א"י לשום אדם לבד המקום ב"ה ולכן ס"ל דגם על הנגלות לא נענשו כ"א כשיעברו את הירדן אבל בזה גם ר"נ מודה דנגלות שיש בידינו למחות ולהוכיח עליהם שלא יעשו גם מקודם לכן הי' נענשין ע"ז ואינו נכנס תחת סוג הערבות ועפ"ז ארווחנא לת' מה שקשה לכאו' על ד' הרא"ש ז"ל שס"ל דנשים לא נכנסו לערוב עבור האנשים לכן אינן מוציאין את אנשים יד"ח דמה יענה להא דמבואר במס' ע"ז ד' ח"י ע"א באשתו של ר"ח בן תרדיון שנענשה שלא מיחתה בבעלה שהי' הוגה את השם מכאן אמרו "כל" מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו עיי"ש אמנם להנ"ל א"ש אע"ג דנשים אינן בגדר ערבות ובפרט אשה לבעלה