כלי חמדה דברים שצג

דאפי' היכי דצריך גם שאלה הוי שחיטה ראוי'. אמנם יש לעיין בזה מטעם אחר דדוח"ל דכוונת התוס' דרק אם יש ביד הגנב שיהי' שחיטה ראוי' אז הוי בגדר שחיטה ראוי' וכונת התוס' דהגנב יפדה אותה מן ההקדש דלכאו' י"ל כיון דל"מ שחיטה ראוי' אלא אם הגנב ישלם עבור הגניבה שוב אין עליו תורת גנב ושוב אינו חייב בד' וה' ועכצ"ל דכונת התוס' כיון דע"י שחיטה הוי מום ועומד לפדות מכל אדם הוי שחיטה ראוי' ולא תליא בגנב כלל וא"כ א"ר דהגנב יכול למיתשל די"ל כיון דהבעלים יכולין למיתשל הוי ג"כ שחיטה ראוי' ויש הרבה לבנות ולסתור בסוגי' שם וגם בעיקר הדבר אי בפסוהמ"ק לאחר פדיון מהני שאלה כ"כ בספרי חמדת ישראל שלא מצאתי הדבר מבואר בשום מקום ואכמ"ל יותר וכתבתי רק להשתעשע את כ"ת שי'

ג) שם כ"ח הנסתרות לד' אלקינו וגו' לנו ולבנינו ע"ע. במס' אבות דר"נ פ' ל"ד איתא בזה"ל הנסתרות וגו' נקוד על לנו ולבנינו ועל ע' שבעד למה אלא כך אמר עזרא אם יבוא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך אומר אני לו כבר נקדתי עליהן ואם אומר לי יפה כתבת אעבור נקודה מעליהן עכ"ל. והנה הדבר מתמי' מאוד האם אפשר לומר על עזרא הסופר שח"ו יחסור אות אחת מתוה"ק ואם משה כתבו בתורה האם יוכל עזרא למחקו ומה הוא הענין בזה. ובאמת בפסקי התוס' מנחות ובדעת זקנים עה"ת הגירסא אם יבוא משה ויאמר לי מפני מה כתבת כך וצע"ג כונת חז"ל בזה וראיתי בס' דעת זקנים שכ' משמע שהי' מסופק בנגלות אם הם לנו ולבנינו קודם שעברו ישראל את הירדן אם לאו ולפיכך נקד עליהם, ותמי' מאוד דא"כ אין השאלה על עזרא שכ' התורה אחר חורבן בית ראשון בתחילת הבית שני רק על משה למה כתב לנו ולבנינו

אמנם על עזרה אין שום שאלה כיון דמה דהוה הוה, ומה שנלענ"ד בזה דהנה לכאו' יש לדקדק דהך לנו ולבנינו מיותר דהרי התורה נצחיית הוא וכיון דכתיב בתורה הנגלות לנו ע"ע והיינו דנכנסו בערבות על הנגלות וא"כ מהכ"ת שיפסק ולמה צריך לומר לנו ולבנינו. אמנם י"ל עפימ"ש רבינו המהר"ל מפראג ז"ל בביאור הענין דלכן לא נתערבו ישראל זב"ז עד שיעברו את הירדן משום דא"י מיוחדת לישראל והוא עושה את כל ישראל השוכנים עלי' כאיש אחד ע"כ כשבאו לא"י נעשו ערבים עכ"ל ומורי הג' זצלה"ה בס' אבני נזר חיו"ד סי' קכ"ו הוסיף ביאור בזה"ל והנה זה פשוט דאף עכשיו שישראל בגלות נשאר הערבות והטעם ברור דאע"פ שגלו ישראל מ"מ מקומם נשאר בא"י וכשאנחנו בארץ אחרת נחשבנו גולים כי אין כאן מקומינו רק מקומינו בא"י ומצוה לדור בא"י עכ"ל הצריך לעניננו

והנה לפי הדברים הנ"ל יצא לנו מזה למה דקיי"ל דקדושה ראשונה במה שנוגע לקדושת הארץ בטלה וכשחרב הבית ע"י נ"נ ונכבשה הארץ בטלה קדושת הארץ ולא הי' מצוה לדור בארץ ישראל ממילא לא הי' לנו ארץ משותפת יחד ונפקע אז הערבות ומעתה י"ל דלכן משרע"ה שפיר כתב בתורה הנגלות לנו ולבנינו להורות שיהי' זמן שיפסק הערבות דהיינו לאחר החורבן כאשר ראה משה ברוה"ק אמנם עזרא הסופר שכ' התורה מחדש לאחר כיבוש הארץ וכיון דעזרא ידע ברוה"ק שקדושתו אינו בטילה א"כ שוב נשאר הערבות עד עולם ממש ול"ש לכתוב לנו ולבנינו כיון דהתוה"ק היא נצחיית כנ"ל ומובן היטב ד' חז"ל דמרע"ה ישאל לעזרא מפני מה כתבת לנו ולבנינו כיון דאתה הקדשת לעולם את א"י א"כ לבנינו מיותר כיון דהתורת היא נצחיות וע"ז יענה עזרא דלכן נקוד זאת שהוא כאלו לא נכתב אמנם כן בעיקר דברים יש לעיין עפימ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' בחוקתי דהתוכחה הנאמרת שם קאי על גלות הראשון עיי"ש באריכות ומ"ש בזה לעיל בפ' תבוא והרי מבואר בתוה"ק וכשלו איש באחיו ודרשו חז"ל איש בעון אחיו ומזה