כלי חמדה דברים שפט

אע"ג דכ' הרא"ש בת' שא"א להשביע הנולדים מ"מ בנדר ושבועה שהוא משום מצוה חל גם על הבנים כמבואר בפסחים ר"פ מקום שנהגו בהא דבני ביישן דאמר להם ריו"ח כבר קבלו אבותיכם עליהם שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך וא"כ הכא דהי' השבועה והקבלה לצורך מצוה להעלות העצמות יוסף ממצרים נראה דחלה גם על דורות הבאים ועיין בילקוט בשם הפסיקתא עמד לו על נילוס הנהר וכו' וי"א נטל חרס וכתב עליו שם המפורש והשליך ליאור מיד צף ועלה ארונו של יוסף ולכאו' תמי' לפי"ז דמה נסתפק דוד המלך ע"ה בסוכה נ"ג ע"ב כשרצה התהום למשטף עלמא והרי קו"ח מזה שעשה משה כן מפני ארונו של יוסף אע"ג דאם לא הי' עצה היו פטורין משום אונס ואפי' א"נ דמרע"ה ידע שהי' לצורך כל ישראל כמבואר במדרש הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף מ"מ אכתי שייך קו"ח וי"ל דעיקר ספיקו של דוד המלך ע"ה הי' משום דמעשיו גרמו לו והוי עשה ע"י פשיעה ונסתפק אם בכה"ג שרי להציל ע"י מחיקת השם וע"ז השיב לו אחיתופל הראי' מסוטה אע"ג דבא ג"כ ע"י מעשי' שעשתה שלא כדת שהסתירה עצמה לאחר קינוי בעלה מ"מ אמרה תורה שימחק השם לעשות שלום בין איש לאשתו ויש עוד להאריך בזה ואכ"מ, יהי' איך שיהי' נראה דהשבועה הי' לצורך מצוה וא"כ חלה ממילא על הבנים אך יפה כ' הג' בעל חו"י ז"ל בת' סי' קכ"ו דנהי דהשבועה חלה על הבנים היינו משום קרא דאל תטוש תורת אמך וזה רק אחר קבלת התורה שנצטווינו כלנו בכל המצות וגם בלאו דלא תטוש אבל קודם קבלת התורה ל"ש זה אמנם בזה שחלה קבלת התורה על דורות הבאים ג"כ ועיי"ש בחו"י ז"ל שכ' הטעם משום שכל הנשמות היו שם אבל לא משום קבלת הרבים אך זה נגד דברי הרמב"ן ז"ל בסוף ת' המיוחסת שכ' בזה"ל ונראה שאף בנדרים כן בכל קבלת הרבים כדאשכחן בקבלת התורה וכן במגילה וכן בצומות עכ"ל וכבר הרגיש החו"י בעצמו ז"ל דליכא למימר דכ"ז שהיתה הקבלת התורה חל גם על כל הדורות היינו מצד שהיו שם כל נשמות ישראל דהרי אמרינן מכאן מודעה רבה לאורייתא ועיקר קיום התוה"ק מכח קבלת התורה בימי אחשורוש ושם שוב לא היו נשמות כל ישראל ונראה דמשום זה הוכיח המהר"ל ז"ל דעיקר תליא בקבלת כלל ישראל וזה הי' ענין קבלת התורה שחל עלינו עד עולם משום שקבלו עליהם כלל ישראל וכן אף למ"ד מודעה רבה לאורייתא אף על תורה שבכתב מ"מ מהני הקבלה בימי אחשורוש לדורות עולם כיון דהי' ג"כ על כלל ישראל ורובן של ישראל היו אז בגולה תחת ממשלת פרס [ובאמת לדעת המדרש תנחומא דהמודעה הי' רק על תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב קבלו ברצון שפיר יש מקום לד' החו"י דגם קבלת הכלל ישראל ל"מ לבניהם וקבלת ה"ס שאני כיון דהיו שם כל נשמות ישראל ולכן באמת באיסור דרבנן ל"ה מושבע ועומד אע"ג דקבלוהו ברצון בימי אחשורוש רק דמחויבין לקיים משום אל תטוש כנ"ל ועיין בספרי כל"ח פ' מטות אות א' מ"ש בזה אמנם דברי הרמב"ן והמהר"ל ז"ל מוכרחין לפי גמ' דילן ודו"ק היטב] ולכן ה"ה בהשבועה שהשביעו השבטים לבניהם כיון דהיו אז כלל ישראל חלה השבועה גם על דורות הבאים אע"ג דהיו קודם קבלת התורה אמנם מה דיש לעיין בד' המהר"ל ז"ל די"ל בהא דאמרינן דשבועת האבות חל על הבנים ג"כ היינו אם משכח"ל השבועה לאבות ולבנים משא"כ הכא דממ"נ אם האבות יצאו ממצרים וחלה עליהם השבועה שיקחו אתם את יוסף ושוב לא יהי' מה לחול על הבנים ואם האבות לא יצאו ממצרים א"כ לא יהי' עליהם חלות השבועה כלל רק על הבנים ובכה"ג י"ל דל"ש לומר דשבועת האבות חל על הדורות הבאים אחריהם אך י"ל דהכא נראה דהשבועה הי' שיעלו את עצמותיו ממצרים ויקברו בא"י א"כ אפי' אם האבות יעלו אותו ממצרים אם ימיתו הם באמצע הדרך ולא יזכו לעלות לא"י עדיין מוטל