כלי חמדה דברים שפג

התורה כרו' נדיבי עם גם לנדיבי עם יש חלק בהחפירה הזה וגם הם מסיעי' למלאכת שמים זאת אלו במחוקק היינו שרי התורה במחוקק ואלו הנדיבי עם במשענותם במה שהם תומכי אורייתא ועי' בהקדמת ספרי מה שכתבתי בזה באורך ולזאת משה רבינו ע"ה כאשר רצה להביא בברית את כל ישראל בכל המפלגות אמר להם אתם נצבים "כולכם" היינו שני המפלגות עומדים אתם לפני ד' אלקיכם הן השרי התורה ראשיכם שבטיכם וגו' כל "איש" ישראל היינו כל החשובים מישראל אשר הם מחוקקי התורה והן טפכם ונשיכם וגרכם אשר אינם ראוין לדון ולהורות כי נשים וגרים פסולין לדון ולהורות והם רק המקבלים משרי התורה ועי' בספרי דברים בקרא הבו לכם אנשים וברש"י שם ובס' כלי חמדה שם בענין גרים] כולכם עומדים בשוה לפני ד' וע"ז מסיים מחוטב עציך היינו המחוקקים החוטבים בעץ החיים שהוא התוה"ק שניתן לחכמי ישראל עד שואב מימיך היינו המקבלים והשואבים מבאר מים חיים אשר ישקו אותם חכמי הדורות כולכם הם חטיבה אחת, וכבר הערוני ע"ז חז"ל במדרש בענין הדגלים שביהודה שהוא מלכות ישראל הי' החונים סביבו יששכר וזבולון להראות זה שזה הי' מענין המלכות של ישראל לראות שבית ישראל יתפרנסו זה מזה יששכר מזבולון בגשמיות וזבולון מיששכר ברוחניות ושניהם יחד יבנו את בית ישראל וכמו שמצינו באמת בדוד המלך ע"ה שכשנכנסו חכמי ישראל אליו לאמור עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה ופירשו המפרשים דאמרו לו עמך ישראל צריכין פרנסה היינו דשניהם צריכין פרנסה, עם הם המון בנ"י צריכין פרנסה ברוחניות וישראל שהם ת"ח שבדור בבחינת ישראל צריכין פרנסה בגשמיות והשיב להם דוד המלך ע"ה לכו והתפרנסו זה מזה היינו שישראל יפרנסו את העם ברוחניות והעם יפרנסו את הת"ח בגשמיות כי לאחר חטא העגל נגזר על ישראל להיות למפלגות בעלי התורה, ותומכי אורייתא, ויתפרנסו זה מזה ועי' בספורנו בפ' תבא בפרשת ודוי מעשר שכ' דקרא דבערתי הקודש מן הבית שזה ענין הוידוי שע"י החטאים צריכים ליתן לכהנים עיי"ש וכ"כ בזה במק"א, ונראה לענ"ד שזה הוא הענין שהמליצו חז"ל במדרש תהלים בקרא דובמושב לצים לא ישב זה קרח שהי' מתלוצץ על משה ועל אהרן מה עשה כנס כל הקהל וכו' התחיל אומר דברי ליצנות אמר להן אלמנה אחת היתה בשכונתי ועמה שתי נערות יתומות והיתה לה שדה אחת וכו' באת לקצור ולעשות ערימה אמר לה הניחי לקט שכחה ופאה באת לעשות גורן אמר לה תנו לי מעשר תו"מ וכו' מכרה השדה ולקחה שתי כבשות ללבוש מגיזותיהן וליהנות מפירותיהן כיון שילדו בא אהרן אמר זה תנו לי הבכורות וכו' הגיע זמן גיזה וגזזה אותם אמר לה תני לי ראשית הגז וכו' אמרה אין בי כח לעמוד באיש הזה הריני שוחטת אותן ואוכלתן כיון ששחטה אותן אמר לה תני לי זרוע ולחיים וקיבה אמרה אפי' כששחטו אותן לא נצלתי מידו הרי עלי חרם אמר לה תנם לי שכך אמר לי המקום כל חרם בישראל לך יהי' נטלם והלך לו הניחה בוכה ושתי בנות' הא ביזתא עליבתא, כל כך עושין ותולין בהקב"ה עכ"ל המדרש שהענין צריך מובן שחז"ל תלו הציור הסיפורי הזה בקרח אשר באמת במדבר לא הי' נוהג הרבה ממתנות כהונה, וגם מה שצייר את הסיפור באלמנה ושתי בנות' ולא בסתם יתומים ובחרו בנקיבות דוקא ולדעתי ברור שכוונו חז"ל בזה יען כי קרח טען שכל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' וברש"י ז"ל כולם שמעו מפי הגבורה אנכי ד' אלקיך וכ"כ הג' ר"ש מאמשטרדם ז"ל בס' בנין אריאל שבזה שאמר כפל כל העדה "כולם" הי' כוונתו לכלול בזה הנשים שגם הם בכלל ממלכת כהנים וגוי קדוש והי' סובר קרח שלא נתבטל זאת במעשה העגל

אמנם אפי' אם יהיבנא למשה ואהרן שבמעשה העגל נתבטלה הממלכת כהנים והורמו הלוים לעבודת השי"ת