כלי חמדה דברים שפא

שד' הקב"ה על ידי ישעי' הנביא חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, לא התיר את ישראל לבטל המועדות כן קללה זו ולא אריח אינו מונע להקריב קרבנות לשם ריח ניחוח

אמנם מ"ש לחדש דבפסח לא בעינן בהקטרה לשם ריח ניחוח בזה לא מצאתי לכאו' ראי' להיפך, ולכאו' עלה בדעתי כדמות ראי' דרך פלפול, שבזה יתורץ לי מה שנתקשיתי בס' כלי חמדה על הא דמייתי בש"ס פסחים דף ס"ו לענין פסח הברייתא דר"ש דס"ל חביבה מצוה בשעתה דוחה שבת, וקשה הא בפסח בלא"ה אינו בגדר אפשר לקיים שניהם, דנקטיר בלילה כיון דבלילה צריך ג"כ לדחי' משום דהוא יו"ט ואסור במלאכה ול"ש מתוך כיון דכ' לכם ולא לגבוה, ועיי"ש שכ' לתרץ דר"ש לשיטתו דס"ל הבערה ללאו יצאת וכבר כ' התוס' דלמ"ד הבערה ללאו יצאת אין אסור הבערה ביו"ט, אך לכאו' אכתי יש לעיין דהרי בירושלמי מבואר דאיכא בהקטרת אימורין גם בישול דרוצה בעיכולן כמבשל דמי א"כ אכתי גם בלילה צריך לבוא לידי דחי' כמ"ש, אמנם א"נ דבפסח ל"צ לריח ניחוח, יש מקום לומר דל"ש בו רוצה בעכולן כמבשל דמי כיון דא"צ לריח ניחוח אינו רוצה בבישול, אלא שיתבער ואינו בגדר בישול, איברא דזה רק לפלפולא ואדרבה דרך פלפול יש לומר דאם בפסח לא יהי' צריך לריח ניחוח, א"כ יהי' צריך מליחה בהחלב להוציא הדם שבתוכו כמו שהעיר המנ"ח במוסך השבת, שיהי' צריך מליחה להוציא הדם, יען שדם זה אין מצותו בכך להקריבו על המזבח א"כ אסור להקריבו באינו ממשקה ישראל, אלא שדחה זה דהא קיי"ל אברים שצלאן והעלן אין בהם משום ריח ניחוח וכיון דמליח כרותח דצלי א"א למלחן, ושוב מצותו בכך להקטירן בלא מליחה זו, ומעתה אי נימא דבפסח א"צ לריח ניחוח א"כ יהי' צריך למלוח את החלבים להוציא דמן, ואיכא איסור מפרק וא"כ הדרא קושיין לדוכתא הא אי אפשר לקיים שניהם, כיון דגם בלילה צריך לבוא לידי דחיי' משום איסור מפרק ושוב אין ראי' דחביבה מצוה בשעתה דוחה שבת אך כ"ז רק לפלפולא דסוף כל סוף י"ל כיון דקיי"ל דאין חילוק מלאכות ליו"ט א"כ בשבת צריך לדחות איסור כרת מג' מלאכות, העברה בישול ומפרק, משא"כ בלילה, אע"ג דהוא יו"ט, מ"מ הבערה ליכא, ואפי' א"נ דאיכא גם איסור בישול ומפרק, מ"מ כיון דאין חילוק מלאכות ליו"ט אין בו אלא איסור אחד, ואינו אלא בעשה דלכם ולא לגבוה, ושפיר הו"א אי לא דחביבה מצוה בשעתה שימתין עד הלילה, אמנם מה שיש לה"ר לדעת הגז"ל דהנה לכאו' ק"ל טובא דמה ראי' מזה דפסח הקטרתו דוחה שבת, דחביבה מצוה בשעתה דו"ש אע"ג דיכולין להקטיר לערב, הא יש לומר דפסח שאני משום דאסור לאכלו לאחר חצות וכל כמה דלא מקטרי אימורין אסור לאכול בשר, א"כ א"נ דאסור להקטירו עד הלילה הא יכול לבוא מזה מכשול דיתמהמה זמן ארוך עד שיקטירו כל אימורי פסח ויהי' ביטול מצות אכילת פסח וכיון דפסח עיקרו לאכילה א"כ כיון שהקטרה נוגע לאכילה דו"ש, וזה הערה גדולה למתבונן

אמנם להנ"ל א"ש דבפסח כיון דא"צ בהקטרה לריח ניחוח לא תליה אכילת הפסח בהקטרת אימורין ומותר לאכלו גם קודם הקטרה, ולכן שפיר ראי' מזה דאין ממתינין עד ערב, דחביבה מצוה בשעתה דוחה שבת

אמנם לקושטא דמילתא אע"פ שהראינו פנים לד' הגז"ל מ"מ לבי מהסס בזה לומר דבפסח ל"צ לריח ניחוח מפשטות הברייתא פסחים צ"ו ע"ב דמרבינן מקרא דאם כשב לרבות פסח שעברה שנתה ושלמים הבאים מחמת הפסח לכל מצות שלמים, טעונין סמיכה ונסכים ותנופת חו"ש, ולא חשיב שחיטה לשם ריח ניחוח, נראה דבזה אין חילוק בין פסח לשלמים, ואע"ג דלהלכה קיי"ל כר"י דסתמא לשמן עומדין מ"מ הו"ל לחשוב הבדל זה בין פסח לשלמים, ויש להעיר בזה גם מר"י בן חוניו ריש זבחים בנשחטין לשם חטאת ופסח פסול, ולהנ"ל בנשחטין לשם פסח בלא"ה פסולין כיון