כלי חמדה דברים שעז

השכינה לארץ כמפורש בספרי ובגמ' וזה עדיין עיקר קיום שלנו בגלות והתקוה לגאולה ואיך לא יהי' יו"ט זה נוהג ולמה יבטל וענין הבית הי' מקום קבוע לשכון בו ד' לא כהמשכן שהי' מתהלך ולכך כשנבנה הבית נגנז המשכן, וענין קביעות זה חרב ובטלו יו"ט שבמגלת תענית כי הני דתלינן בבית כנ"ל ולכך נלענ"ד אדרבה כל זמן שהי' בהמ"ק קיים לא הי' איסור דיו"ט ניסן מהקמת המשכן כלל כמובן, ולכך במגילת תענית לא הוזכר וגם יש בו תענית צבור ורק מריש ירחא ותמני' דאתוקם תמידא דשייך לבית אבל אחר שבטלה מג"ת ויו"ט התלוין בבהמ"ק הוקבע במס' סופרים היו"ט שמחמת המשכן עכ"ל

הנה אנהיר לן עיינין לקיים ד' המס' סופרים שלאחר חורבן הבית אז שייך יו"ט על הקמת המשכן וזה לא תלי' בבית אדרבה זה תלי' בחורבן הבית דבזמן שיש בית המשכן נגנז ואין מקום לקדושת המשכן ולימים טובים שמפאת המשכן שאז הקדושה תלי' במקום משא"כ כשחרב חוזר וניער קדושת המשכן דהיא בחינת הלך מאוהל לאוהל ולכן הימי חנוכת המשכן המה ימים טובים לישראל, אמנם לד' הרמב"ן ז"ל הנ"ל שכ' דבחורבן בית שני לא הי' חורבן המקדש כלל שלא הי' בעצם קדושת המקדש בבנינו יותר קדושה מלאחר חורבן ונשארה קדושת המקדש במקומה וא"כ ממילא שלא יתכן לומר דחוזר וניער קדושת המשכן מה שהוא רק בכח כיון דנשארה לגמרי קדושת המקדש, ובכלל לא אדע לדעת הר"מ ז"ל דק"ר ק"ל וקידשה לעת"ל וקדושת המקדש לא בטלה אף בחורבן הבית א"כ נראה דל"ש קדושת המשכן כלל כמו בהיות הבית בנוי ועי' בשבועות ט"ז ע"ב ובתוס' שם ד"ה קדושתו קדושת עולם עיי"ש היטב עכ"פ למ"ד קדשה לעת"ל הפירוש כפשוטו דקדושתו לא בטלה וא"כ לא יתכנו ד' הת' הרי"מ ויש להעיר בזה בפלוגתת הר"מ והסמ"ג ז"ל ריש ה' בית הבחירה דהר"מ ז"ל יליף מצות בנין בהמ"ק מקרא דעשו לי מקדש והסמ"ג יליף לה מקרא והי' המקום אשר יבחר ד' אלקיכם ועיי"ש בכ"מ מה שהאריך בזה ולד' מרן ז"ל י"ל דהר"מ ז"ל לשיטתו דס"ל דקדושת המקדש לא בטלה והוי קדושת עולם ממש וא"כ שפיר י"ל דאע"ג דאז נאמר ועשו לי מקדש על המשכן מ"מ כולל גם מצות מקדש דלדורות שאז המצוה על המקדש וקדושת המשכן נתבטל משא"כ א"נ דלא קדשה לעת"ל א"כ קדושת המשכן חוזר וניער כאשר חרב הבית וכמו שהסביר מרן זצ"ל א"כ נראה דשני ענינים המה לזאת לא יתכן לומר דקרא דעשו לי מקדש הנאמר על קדושת המשכן אשר אינו בטל לעולם אלא נגנז כ"ז שיש מקדש וכשחרב חוזר וניער קדושת המשכן ששתיים אחת הן ונכללו בקרא דועשו לי מקדש לכן יליף לה מקרא דוהי' המקום אשר יבחר ד', ולפ"ז יתכנו ד' מרן זצ"ל רק לדעת הראב"ד ז"ל ודעימו דקדושת המקדש בטלה, ולפ"ז צדקו ד' הב"י דלהלכה דפסק הר"מ ז"ל דקדושת המקדש אינה בטילה ל"ש ענין יו"ט במשכן ואין איסור להתענות בניסן

ג) ובעיקר פלוגתת הר"מ והראב"ד ז"ל מה שהקשה הראב"ד ז"ל דמנ"ל לר"מ ז"ל דקדושת המקדש לא בטלה והנכנס למקום המקדש בזה"ז חיי"כ עי"ש שכ' בפשיטות להיפך דקדושת המקדש בטלה לענ"ד יש לעי' מד' הספרי פ' חקת י"ט כ"א בקרא דוהיתה להם חקת עולם שכ' בזה"ל "שינהג הדבר לדורות" עכ"ל וע"כ דקאי על זה דחייב כרת על טומאת מקדש דלענין טהרת פרה כבר מבואר לעיל מני' והיתה לבני ישראל וגו' לחוקת עולם ובספרי שינהג הדבר לדורות וא"כ מבואר דקדושת המקדש לא בטלה וחיי"כ אף לאחר חורבן הבית ולא אדע מה יענה הראב"ד ז"ל לד' הספרי אלה, ועלה בדעתי דהראב"ד ז"ל יפרש ד' הספרי על לדורות אפי' בזמן שבה"ק קיים דה"א דדוקא במדבר דלא הותרה טומאה מכללה אצל כל ישראל בשום אופן כיון דא"ל היתר טומאה בכל ישראל כ"א בפסח ופסח תלי' בביאת הארץ לכן חיי"כ על ביאת מקדש