כלי חמדה דברים שסו

ונתתי לו ארבע אמות בחצרי אע"ג דלית לי' קרקע משום דא"ל אדם שא"ל ארבע אמות בא"י דקרקע אינה נגזלת א"נ דאין לך אדם שא"ל ד' אמות לקברו דהכא משמע דאפשר שא"ל קרקע וכו' עכ"ל ונראה ביאור דה"ק דלכאו' אינו מובן במ"ש דקרקע אינה נגזלת הא בכיבוש מלחמה לכ"ע מהני אף בקרקע לכן נראה דכוונתם היא למ"ד א"י מוחזקת מאבותינו והיינו מטעם חזקתו של אאע"ה שהחזיק בארץ עפ"י ציוי הקב"ה וא"כ כמו דאמרינן דקדושה שני' ל"ב מצד דכיבוש אינו מבטל החזקה שהחזיקו בה ישראל א"כ ה"ה דהכיבוש אינו מבטל החזקה של אאע"ה וממילא הקרקע שלנו ואי משום גזילה ע"ז אמרינן דקרקע אינה נגזלת וה"ה של ישראל, ואח"כ כתבו א"נ היינו אם נימא דא"י אין מוחזקת מאבותינו וא"כ אפי' א"נ דקדושה שני' ל"ב משום דאין הכיבוש מבטל החזקה של ישראל מ"מ זה רק לענין גדר הקדושה שפיר י"ל דלא בטלה משים דהקדושה לא הי' ע"י כיבוש לא בטלה קדושת הארץ אפי' אם כבשוהו נכרים אבל מ"מ אין הקרקע של א"י של ישראל דבמה שנוגע להקנין של ישראל בהקרקע מהני כיבוש להפקיע מישראל וא"כ אין לנו קרקע בא"י לכן מוכרחין לומר מצד ד' אמות של קבורה, ולפ"ז נראה מד' התוס' דלמ"ד א"י מוחזקת מאבותינו באמת הקרקע שלנו כמות שהיתה כיון דאין קרקע נגזלת, אך א"כ יקשה איך משכח"ל מי שא"ל קרקע והא באמת יש לכל ישראל קרקע בא"י בשלמא על ד"א של קבורה י"ל דא"ז בגדר יש לו קרקע ון דאינה שלו אלא לאחר מיתה ומת אינו בר קנין א"כ אינו בגדר יש לו קרקע אבל קרקע בא"י כיון דאמרינן דקרקע אינה נגזלת וה"ה באמת של ישראל כמות שהיתה א"כ הרי יש לו קרקע ואפי' א"נ כמוש"כ דאין לישראל יותר ממה שהי' להם קודם כיבוש הארץ ע"י יהושע מ"מ כיון דמבואר בש"ס דלמ"ד דא"י מוחזקת אמרינן א"א דבר שאינו שלו אע"ג דיש להם רשות לזרוע מ"מ גוף הקרקע הוא של ישראל א"כ אמאי לא יהי' בגדר יש לו קרקע בא"י, ומה שנלענ"ד בזה דהנה התוס' כתבו הטעם מצד דקרקע א נה נגזלת נראה מזה דאי אמרינן קרקע נגזלת אפי' למ"ד א"י מוחזקת מאבותינו וקודם הכיבוש הי' שלנו מ"מ עתה שכבשוהו האומות מאתנו אע"ג דלא בטלה קדושתה מ"מ במה שנוגע לענין קנין ה"ה גזילה מאתנו ומעתה י"ל לפמ"ש התוס' בסוכה בסוגי' דאוונכרי דאע"ג דקרקע אינה נגזלת מ"מ היכא דנשתקעה שם הבעלים יצאה מרשות הבעלים עיי"ש מה שהאריכו בזה, ומעתה נראה דבארץ ישראל כשאנו דנין לענין כלל ארץ ישראל בודאי דלא נשתקעה שם הבעלים וזה שמה וזה זכרה ארץ ישראל והרי שם הבעלים עלי' א"כ בכללי ארץ ישראל לנו הוא משום דאין קרקע נגזלת כ"ז שלא נשתקעו שם הבעלים, אמנם כשאנו דנין לענין כל פרט ופרט אם יש לו עוד חלקו בא"י הרי נשתקעה שם הבעלים ואינו בגדר יש לו קרקע בא"י ולכן זה שא"י שלנו אינו מועיל לאיש פרטי שיהי' בגדר יש לו קרקע בא"י כנלענ"ד בכוונת התוס' וכ"נ דעת הרמב"ן ז"ל בח' שם שלכאו' קשה לרדת לסוד"ק אחרי שכתב בסודה"ק דאם קנו בני העיר בית הקברות יכול לכתוב מדין התלמוד הרשאה על סמך קרקע זו אע"פ שאינה מסוימת וכן אם יש בהכ"נ בעיר עיי"ש א"כ אמאי כתב בפשיטות דעל ד' אמות בא"י א"א לסמוך ומ"ש זמ"ז אמנם להנ"ל א"ש דד' אמות בא"י הוי בגדר אינו שלו כיון דנשתקעו שם הבעלים הפרטיים משא"כ בבהכ"נ של בני העיר הרי ידעינן דכל אלו הם בעלים ויש לכל אחד חלק אלא שאינו מסוים במצריו ועי' ברמ"ה ז"ל שכ' באות קנ"ג דלכן ל"מ אם יש לו ד' אמות של קבורה או בא"י משום דל"מ לה דמצי לאקנויי אלא אגב ארבע אמות דאיתני' ברשותי' מהשתא עכ"ל ולכאו' צ"ע הא קרקע אינה נגזלת וע"כ כדאמרן ויש להאריך עוד הרבה בזה ואכ"מ: