כלי חמדה דברים שסה

ע"י כיבוש מלחמה לכן כשנתבטל הכיבוש נהי דא"י נשארת לנו מוחזקת מאבותינו מ"מ הקדושה נתבטלה כיון דהי' רק ע"י כיבוש נתבטלה ע"י כיבוש משא"כ קדושה השני' דהיתה ע"י חזקה וכיון דזה דא"י מוחזקת מאבותינו ע"י חזקת אאע"ה לא נתבטלה בשום אופן שוב עתה שנוסף ע"י החזקה קדושת הארץ גם זה לא נתבטלה ומצורף זה לחזקת אאע"ה שנעשית שלנו ונוסף לזה חזקת עזרא שנתקדשה בקדושת הארץ ולכן קדושה שני' לא בטלה

ובאמת נראה שמ"ש הר"מ ז"ל פ"א מה' תרומות ה"י עכו"ם שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות אלא ה"ה בקדושתה לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינו ככבוש יחיד אלא מפריש תו"מ ומביא בכורים מה"ת כאלו לא נמכרה לעכו"ם מעולם, והרב המבי"ט ז"ל בקרית ספר נתחבט בביאור הדברים ורצה לפרש ד' הר"מ ז"ל על קדושה שני' אמנם כבר תמהתי עליו דא"א לומר כן בדעת הר"מ ז"ל דהרי הר"מ ז"ל ס"ל דבימי עזרא תו"מ היא רק דרבנן, אמנם ברורן של דברים בדעת הר"מ נראה דס"ל כיון דא"י מוחזקת מאבותינו ודבר זה א"א להתבטל בשום פנים א"כ אף כשמוכרה לעכו"ם אינו אלא שיש לו זכות לזרוע בהשדה כמו שהיתה קודם כיבוש הארץ בימי יהושע כמו"ש התוס' ר"ה ד' י"ג וכפירוש הג' בעל מל"מ ז"ל דיש להם רשות לזרוע והזרעים היא לגמרי שלהם ולא כמ"ש הטו"א דהוי בגדר שותפין רק דלענין זה הי' שלהם קודם כיבוש וכן עתה לאחר כיבוש שנוסף עליו קדושת א"י א"א בשום אופן לבטל הקדושה ג"כ ע"י המכירה רק יש להם זכות זריעה עד"ז שמוכר לו הישראל את השדה ולכן כשלוקח ממנו ישראל ה"ה לגמרי בקדושתה כמות שהיתה דמכירה אינו מבטל הכיבוש ומכ"ש הקנין שנתן הקב"ה לאברהם ע"י חזקה, ונראה לענ"ד דפלוגתא אי יש קנין לנכרי להפקיע מתרו"מ או לא תלי' בזה אי א"י מוחזקת מאבותינו ולפ"ז להלכה דקי"ל דא"י מוחזקת מאבותינו והקרקע היא שלנו ממש לזאת א"ק לנכרי להפקיע אותה מתרו"מ, אמנם מ"ד דס"ל יש קנין ס"ל דא"י אינה מוחזקת מאבותינו רק ישראל שקנאו אותה בכיבוש מלחמה וכיון שכן כשמכרה לעכו"ם ה"ה לגמרי של העכו"ם כמו שהיתה קודם כיבוש וממילא נפקעת קדושתה ג"כ והרב המרי"ט ז"ל רוצה לתלות בהקדש ולענ"ד נראה ברור דהקדש תלוי בקנין וכדברינו ומעתה נראה דלא כד' הגאונים ז"ל דמצד הקדש בלחוד יכול לקרות רק מצד דכשמכרה לנכרי א"י למכור גוף הקרקע בשום אופן כיון דא"י מוחזקת מאבותינו והוי כמו קודם כיבוש א"י דאין להם אלא הרשות לזרוע בהשדות והפירות שלהם אבל גוף הקרקע אינה יכולה לצאת מרשות ישראל משא"כ כשמוכרה לישראל אחר הוי מכירה חלוטה כיון דבמכירה זו אינה יוצאת מרשות ישראל המכירה קיימת ולפ"ז נסתרו ד' הגאון בעל טיב גיטין דכשהשדה הפקר יכול לקרות מצד קדושת הארץ, אך זה יספיק לשיטת רש"י ז"ל דדוקא ישראל הלוקח ממנו חזרה מביא וקורא אמנם לשיטת ר"ת ז"ל דכל אדם הלוקח מהנכרי מביא וקורא לכאו' לא יתכן זה אם לא שנימא דישראל המוכר שדהו לנכרי נהי דאינה נעשית של הנכרי אבל מרשותו של ישראל נפקעת כיון דהוא מסתלק מהשדה וה"ה הפקר לכל ישראל ולכן כל ישראל יכול לומר עלי' אשר נתת לי כיון דאין רשות ישראל אחר עלי' וגם היא יכול לזכות בגוף הקרקע שלא תוכל לצאת מרשות כלל ישראל וה"ה כמו דאמר רבא בככר של הפקר הר"ז הקדש עי' בנדרים ל"ד כיון דבידו לזכות בה ה"ה יכול להקדישה, וה"ה לענין הבאת בכורים וצ"ע עוד בכל זה לעת הפנאי

ובאמת בענין א"י בזה"ז אם יש לנו חלק ונחלה בא"י יש לעי' הרבה וז"ל התוס' במס' ב"ב ד' מ"ד ע"ב ד"ה דלא הוה לי' ארעא מעולם מכאן תשובה לאומרים דמה שנהגו לכתוב בהרשאות