כלי חמדה דברים שסג

אמנם כ"ז לפלפולא אמנם לקושטא דמלתא נראה עיקר דביתו זו אשתו כמו דמוכרח מדרשה דולביתך וד' הרשב"א ז"ל נראה ברור שהוא ט"ס וכוונתו כמו"ש הראב"ד ז"ל דאינן נתנין אלא לזכרי כהונה אמנם הדבר ברור דנאכלין לזו"נ כמבואר בתוספתא פ"ו דקרבנות בשלהי הפרק, וכן מוכרח מד' הגמ' בכורות ד' ד' ע"ב איתבי' אותו יום שהוקם המשכן קרבו להם ישראל נו"נ וכו' בכורות ומעשרות ה"נ באותן שיצאו ממצרים ומינה אותו היום הוא דקרוב מכאן ואילך לא וברש"י ז"ל ומינה איכא למשמע דל"ק בכורות במדבר וכו' שיום ראשון הקריבו כל בכורי בהמה שיצאו ממצרים ובתוס' שם ד"ה אותו היום ואע"ג דנו"נ קרוב משם ואילך משום בכורות נקט אותו היום וא"נ דאינו נאכל אלא לזכרים איך אפשר שאהרן ובניו יאכלו כל הבכורות בשני ימים ולילה אחד ואיך מותר להביא קדשים לבית הפסול וע"כ דנאכל גם לנשיהם ועבדיהן וזה ראי' ברורה לדעתי

והנה ראיתי להג' בעל מנ"ח ז"ל שכ' שפשוט דבאשתו ארוסה שזכתה לו פירות בנכסי' א"ק דק"פ לאו כקה"ג דמי והלימוד דולביתך אינו גבי ארוסה דלא מיקרא ביתו כמבואר ביומא וכן שומרת יבם רק אשתו נשואה וז"פ עכ"ל ולכאו' יש להעיר בזה מד' הספרי פ' קרח דדרש קרא דכל טהור בביתך יאכלנו האמור גבי תו"מ דמרבה ארוסה דהיא בכלל כל טהור בביתך ועיי"ש משום דכתיב תרי זימני דמקודם כתיב כל טהור בביתך יאכל אותו וקאי על הנשואה שוב אמרינן דהשני מרבה ארוסה עיי"ש היטב ומעתה י"ל כיון דבאמת ק"פ לאו כקה"ג דמי וגם בנשואה אין הבעל אוכל פירות מד"ת רק משום דאורחא דמלתא הכא. א"כ י"ל דה"ה בארוסה כיון דאמרה תורה לענין אכילת תרומה דהיא בכלל ביתו ה"ה הכא לענין הבאת בכורים, אך לפ"ז יש לעי' איך פשיטא לגמ' דילן ביומא בסוגי' דשני בתים דכל כמה דלא כנס לה לאו ביתו היא הא הכא ג"כ כתוב בתוה"ק שני פעמים וכפר בעדו ובעד ביתו א"כ נימא ג"כ דמרבי ארוסה כיון דמקודשת לו מה"ת וה"ה כאשתו דמכפר עלי' ונימא דגם ארוסה בכלל ביתו וע"כ דפשיטא לגמ' דילן דארוסה אינו בכלל ביתו, ובאמת לא נמצא בגמ' דילן הדרשה דספרי לרבית דארוסה אוכלת בתרומה מקרא דכל טהור בביתך רק משום דהיא קנין כספו אמנם לדעת הספרי יש לעיין בזה כנ"ל, איברא דלקושטא דמלתא נראה דגם לדעת הספרי דהיא בכלל כל טהור בביתך אבל בכלל ביתו אינו כ"א אשתו הנשואה ושאני התם דכתיב תרי זימני כל טהור בביתך וכל מרבה גם ארוסה וז"פ

י) והנה הג' בעל מנ"ח ז"ל חקר למ"ד ירושת הבעל לאו דאורייתא מה הדין במתה אשתו אם הבעל מביא וקורא ותלי לה אם דרבנן מועיל לדאורייתא, והנה בח' שכתבנו בדין א"ר מדרבנן הארכנו בענין זה בדבר חדש שלא נתבאר עוד בספרי האחרונים לזאת אמרתי להעתיק הדברים כאן לתועלת התלמידים

ראיתי להג' בעל טיב גיטין בח' על גיטין ד' מ"ח שכ' להעיר למ"ד ירושת הבעל לאו דאורייתא אם הבעל מביא בכורי אשתו וקורא ואם קנין דרבנן מהני לדאורייתא להיות מביא וקורא וכתב להעיר עפ"י שהעלה הפנ"י ז"ל במשנה דמוכר שדהו לעכו"ם מביא בכורים ועיי"ש ברש"י ור"ת ז"ל דר"ת ז"ל ס"ל דאפי' אחר מביא וקורא והדבר צ"ע טובא ומוכרח מזה דבאמת אף מי שא"ל קרקע יכול לומר אשר נתת לי מפני כלל א"י שנתקדשה עבור ישראל וזה היא אדמתינו מצד הקדושה אך כשיש לישראל אחר קנין בה וה"ה של ישראל אחר א"י לומר האדמה אשר נתת לנו מצד קדושת הארץ כיון דיש בה עצמיית קנין לישראל אחר אבל כשאין לישראל אחר חלק בה יכול לומר הש"ל מצד קדושת א"י דהיא לנו ולכן לפמ"ש הפוסקים דאע"ג דאין קנין דרבנן מועיל