כלי חמדה דברים שסב

כלל כ"א על בניו ומשכח"ל כשאשתו מתה והניחה בן כיון דמה"ת אין הבעל יורש את אשתו ה"ה נכסי מלוג היא של הבן ואמרה תורה אף דהבן קטן האב מביא מנכסי בנו וקורא, ואע"ג דאפוטרופס מביא וא"ק מ"מ אב שאני דבנים קטנים ה"ה בכלל נכסיו ומה שיש להבן הוי כמו שהוא של האב ויתפרש ברווחא הקרא אשר נתן לך ולביתך שכ"כ למעלה דבאשה ל"ש לומר אשר נתן לי ד', כיון דאין השפעתה ישר מהשי"ת וה"ה דל"ש לומר אשר נתן לך "ולביתך" אם נימא, דהפירש אשתך אבל א"נ דקאי על בניו שפיר יתכן לומר אשר נתן לך ולביתך ומנ"ל למידרש דקאי על אשתו ולהוכיח מזה דבעל מביא בכורי אשתו וקורא אשר באמת אינו מובן אף לריו"ח כיון דמה"ת אין הפירות של הבעל וצע"ג לענ"ד

ואין לנו ת' אחר כ"א לומר שזה מוכרח דביתו פירוש אשתו וא"א לומר דבכלל ביתו אין אשתו בכלל וא"כ מוכרח דבעל מביא בכורי אשתו, וזה מקרוב בא לידי ספר גבורת ארי על יומא שנדפס מחדש ממש ע"י הגה"צ בעל חפץ חיים שליט"א וראיתי בריש הספר בד"ה ביתו זו אשתו שהאריך בזה אי ביתו דוקא אשתו ועיי"ש בסודה"ק שרוצה לומר דלר"ש דאיצטריך תרי ביתו י"ל דדביתו רק בניו ול"צ שכה"ג יהי' לו אשה עיי"ש ולא אדע מה יענה להספרי הנ"ל דהוא אליבא דר"ש וס"ל דביתו מוכרח להדרש על אשתו

ויש להעיר מד' הרשב"א ז"ל בנדרים ד' י"א בסוף הדף שכ' בזה"ל וזה נמי דבבכורי' קאסר ר"י משום דבכורים לאו נכסי דכהן היא ואינו נאכל אלא לזכרי כהונה ודבר הנדור חשבינן לי' כיון דמצוה להקריבם, והנה כבר תמהו המחברים על דברי הרשב"א ז"ל שס"ל דבכורים אינו נאכל אלא לזכרי כהונה מד' הר"מ ז"ל פ"א מבכורים ובפירוש המשניות סי"פ איזהו מקומן, אמנם לענ"ד תמי' ממקרא מפורש פ' ראה כל הבכור וגו' לפני ד' וגו' אתה וביתך הרי מבואר בתורה דנאכל לכהנים ולנשיהם ותמהני שלא ראיתי מי שהרגיש בזה, ובאמת מקור ד' הרשב"א ז"ל המה ד' הראב"ד ז"ל בפ"א מה' נדרים ה"א ושם כתב שאינן אלא לזכרי כהונה והכוונה דהנתינה רק לזכרי כהונה אמנם מה שהוסיף הרשב"א ז"ל דאינו נאכל אלא לזכרי כהונה היא תמי' מאוד אם לא שנימא דהרשב"א ז"ל ס"ל דביתו י"ל בניו ולא אשתו

ובאמת בעיקר ד' הגבורת ארי יומא שכ' די"ל ביתו רק בניו ולא אשתו והא דדרש ר"י ביתו זו אשתו היינו משום דכתיב שני פעמים ביתו בקרא ונהי דדרשינן לה על אחיו הכהנים מ"מ באהרן הכהן שאליו נאמרה פרשה זו לא יתכן לומר כן שלא הי' לו אחי' כהנים וא"כ ע"כ דחד ביתו מדריש על אשתו, ולפ"ז כיון דנאמר לאהרן שני פעמים וכפר בעדו ובעד ביתו יהי' מוכרח דביתו לחודא אינו כולל אשתו ובניו אך לפ"ז מנ"ל למידרש ביתו השני על אחיו הכהנים דיומא באמת אינו מכפר כ"א על אשתו ועל בניו ואחיו הכהנים לאו בכלל ביתו הם ואולי י"ל דבאמת בניו ואשתו המה בכלל ביתו דקרא וכמו שהביא הגבורת ארי ראי' מקדושין כ"ב גבי נרצע עיי"ש והא דהי' צ"ל באהרן שני פעמים ביתו היינו משום דבני אהרן לא הי' עליהם קדושת כהונה מכח אהרן אביהם רק שנתקדשו בפני עצמם בהיותם גדולים כמו אהרן והי' כהנים לעצמם ולדעת הרבה פוסקים הי' דינם ככה"ג לכן צריך קרא דכפרה שלו הי' גם עבורם אבל לדורות ממילא ידעינן דבניו הם בכלל ביתו כמו אשתו ועוד עדיפא מאשתו דהאיכות של בניו יותר מקושר לאבות מאשתו שזה אינו פוסק לעולם משא"כ אשתו דאפשר להפרד ע"י גירושין וע"י מיתה ולזאת יתכן דביתו כולל יותר בניו מאשתו ולכן לדורות דרשינן מביתו השני לרבות אחיו הכהנים דו אין כהונתן נמשך ממנו והוי כמו בני אהרן ודו"ק היטב: