כלי חמדה דברים שס

מה מקשינן הא הוי לקוח ובאמת בח' שם כתבנו דלכאו' נראה דלכן לא מצאנו פלוגתא בכהנים כ"א לענין ודוי מעשר לא לענין בכורים די"ל דבבכורים כיון דאינן טובלת ורק משום מצות נתינה י"ל דבכהנים ל"ש מצות בכורים כלל כיון דגם בקדשים דהם לאנשי משמר הכהן מחזיק בשלו אך בכל הקדשים דאיכא זריקה והקטרת אימורין שייך גם בכהנים אע"ג דהוא זוכה בהבשר משא"כ בבכורים כיון דבבכורים ליכא כלל מצוה בגופו כ"א הנתינה לכהן וא"כ בכהן דל"ש זה שוב ליכא אצלו למצות בכורים כלל ולכן לא נשנה משנה זו כ"א בודוי מעשר ואע"ג דבלוי שייך הפלוגתא גם בבכורים מ"מ כיון דבכהן ל"ש מצות בכורים לכן לא כתבה המשנה ד"ז כ"א בוד"מ, אמנם הר"מ ז"ל לשיטתו לפמש"ל בדעת הרמז"ל דנראה דס"ל דבבכורים אין המצוה הנתינה לכהן רק ההבאה והנחה לפני המזבח והתנופה ובזה מתקיים כל המצוה דהקרבת הבכורים וזה הוא מחיבת קודש וזה שמתחלק לכהנים היא רק מכח שהם כקדשי המקדש ולא מצד מצות נתינה שעל הבעלים נסתר זה, לכן שפיר פסק הר"מ ז"ל דלהלכה דקי"ל כחכמים גבי ודוי מעשר ה"ה בבכורים כהנים מביאין וקוראין אמנם א"נ דבבכורים המצוה העיקרית היא מתנת כהונה י"ל כנ"ל, [ויש להעיר בזה ממנחות ד' ה' ע"ב דמייתי הגמ' המשנה דאין מביאין מנחות ובכורים קודם לעומר ויש גירסא דהיא משום ממשקה ישראל מן המותר לישראל וא"נ דעיקרה משום מתנ"כ למה צריך להאי טעמא ת"ל כיון דאסורה באכילה א"ר לכהן אך יש לדחות כיון דאח"כ יהי' העומר מתירה וכיון דבכורים מותרין באכילה לעולם שפיר י"ל דהיא בגדר מתנ"כ ולכן צריך לומר משום דאינו מהמותר לישראל בשעת הבאה והנפה של המזבח ואדרבה מדפוסל בו מה דאינו מהמותר לישראל מצד מהמשקה לישראל דנאמר רק במה שמקריב ע"ג המזבח נראה מזה דבכורים היא בכלל קרבן והנפה במקום הקרבה קאי] אמנם בל"ז תמהני על הגאון ז"ל שלא זכר כלל שלדעת הר"מ ז"ל תו"מ בימי בית שני הוא רק דרבנן וא"כ גם בכהן הוא רק תרומה דרבנן הכלל שהסוגי' הזו הוא קשה מאוד וכל האחרונים המדברים בה לא הניחו את דעתי בזה וד' יאיר עיני שאזכה לבאר הד' על נכון

ח) בר"מ ז"ל שם ה"ה הפריש בכורי' ומכר שדהו מביא וא"ק שא"י לומר אשר נתת לי שהרי אין לו עי' בכ"מ לקמן הי"ב ובירושלמי פ"א דבכורים ה"ה מובא בתוס' ד' פ"א ובפני משה שם ואין להאריך במה שהאריכו הפוסקים, ועי' במנ"ח אמנם לא אמנע מלרשום מה שיש לי עיון בזה בעיקר הדין דהנה בירושלמי מבואר הדין על שלחן ביד שליח וז"ל הירושלמי ר"י בשם רשב"ל בשם ריו"ח בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם להביאן הוא לא ישלחנו ביד אחר וכו' שכל הבכורים שנראו ליתור בקריאה אינן ניתרין אלא בקרי' וכו' ואמר ר"י ב"ח מתניתא פליגא הפריש בכוריו ואח"כ מכר שדהו מביא וא"ק קיימונה כשנתן דעתו למסור משעה ראשונא והתנינן יבש האילן נקצץ האילן עוד הוא ביבש משעה ראשונה עכ"ל הירושלמי, ולענ"ד צ"ע טובא אמאי לא מחלק הירושלמי בין בצרן ושיגרן ביד שליח לבין הפריש בכורים ומכר שדהו דהרי סתם הפריש בכורים הוא בעודם במחובר כמפורש במשנה פ"ג מ"א, והנה אם לא נראו לקריאה משני טעמים א' משום דעודם בוסר ב' משום דהם במחובר ומה"ט מצריך ר"ש הפרשה שני' לכשיתלשו משום דמקיש קריאת שם לקריאה אמנם אם לא קי"ל כר"ש וא"צ קדושה שני' רק מצותן להפרישן כשעודן מחוברין ומעתה י"ל דדוקא בבצרן בעצמו דהי' נראין לקריאה שפיר אינן מותרין אלא בקריאה ולא ישלחם ביד אחר משא"כ כשהפרישן בעודן במחובר דאז בלא"ה עוד לא נראו לקריאה