כלי חמדה דברים שנו

יעמד חי לפני ד' לשלחו נראה דהשילוח צריך להיות מלפני ד' דהוא עזרה עכד"ק וקשה כיון דמבואר בר"ה דכ"ז דגם הר הבית הוי בגדר לפני ד' וכיון דקיי"ל דט"מ מותר ליכנס להר הבית וא"כ הדרק"ל דהכה"ג יוליכנו להר הבית ושם יקבלנו המשלח א"ו דכל הטומאות אישתרי ושפיר צריך קרא דדוחה טומאה אמנם לאחר העיון אינו ראי' דנראה פשוט אע"ג דגם הר הבית הוי בגדר לפני ד' מ"מ הכא כיון דהגורל הי' בעזרה וכתיב קרא יעמד חי לפני ד' לשלחו ואמרי' דהשולח מתחיל מלפני ד' הפי' דהשולח מתחיל מעזרה דבי' איירי קרא וזה מוכרח בכוונת השטמ"ק ובעיקר הספק מצאתי אח"כ להג' בעל מנ"ח ז"ל שכ' בפשיטות דרק ט"מ מותר במשלח את השעיר עי"ש שכתב כן בלי ראי' ולענ"ד צ"ע בזה לדינא

ה) והנה במנ"ח מביא ד' הר"מ ז"ל לענין גר שפסק דמביא וקורא משום דיכול לומר לאבותינו שא"א ע"ה הי' אב המון גוים, וכיון דלאברהם היתה השבועה תחילה יכול לומר אשר נשבע לאבותינו ועי' ברמב"ן ב"ב ד' פ"א שכ' בזה"ל ואע"ג דכתיב בפ' בכורים ארמי אובד אבי, שלשה אבות העולם הי' כאברהם עכ"ל נראה מזה דס"ל דהא דאמרינן בחגיגה ד' ג' ע"א דריש רבא מה דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים וכו' בת נדיב בתו של א"א שנקרא נדיב שנא' נדיבי עמים נאספו וגו' אלקי אברהם וכו' ולא וכו' יצחק ויעקב אלא אלקי אברהם שהי' תחילה לגרים אין הפירוש דלכן מתיחסין כל הגרים רק לאברהם משום שהי' הראשון שהכיר והכיר לכל העולם את הבורא ית"ש שהוא היחיד בעולמו אלא הפירוש דמש"ה קורין זה אלקי אברהם משום שהולכין בעקבותיו אבל ה"ה דיצחק ויעקב הם אבות העולם, אמנם לענ"ד יש לה"ר ממשנה ערוכה דחכמי ישראל בימי הבית הי' ס"ל כדעת הר"מ ז"ל דגרים נקראין רק בני אברהם ולא בני יצחק ויעקב ואין יכולין לקרות אב כ"א לא"א והיא ממשנה דסוטה בפ' הקהל דאיתא התם והמלך עומד ומקבל וקורא יושב, אגריפס המלך עמד וקיבל וכו' כשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה, אחינו אתה, אחינו אתה, ועי' בתוס' יו"ט שיש גירסא שאמרו לו שני פעמים אחינו אתה והוא פלא דמה ענין לומר ג' פעמים או ב' פעמים ונראה ברור ואמת בפירוש הדברים דהנה בתוה"ק כתיב לא תוכל לתת עליך וגו' אשר לא מקרב אחיך ולכן גר פסול דאינו מקרב אחיך וסובר הי' אגריפס דה"ה אע"פ שאמו מישראל אינו מקרב אחיך אמנם כל גר יכול לומר לאבותינו משום דהוא מזרע אברהם א"כ מצד אברהם אבינו אחינו הוא וע"כ שצריך שיהי' אחינו מכל שלשה האבות ולכן א"ש דחכמים אמרו לו אחינו אתה ג"כ כיון דאמו מישראל ה"ה בגדר ישראל גמור ושפיר מובן הגירסא דאמרו לו רק ב' פעמים אחינו אתה משום דמצד אברהם הוי כל גר בכלל אח לישראל וזה שצריך להיות אמו מישראל היינו רק שיוכל להתיחס גם אחרי יצחק ויעקב ג"כ לכן אמרו לו ב' פעמים אחינו אתה וא"כ נראה מבואר כדעת הר"מ ז"ל, (ובאמת צע"ג לפ"ד הרמב"ן ז"ל דכל הגרים הם אחינו מצד אבותינו אויו"י א"כ מנ"ל לפסול גרים מצד דלאו מקרב אחיך הוא), ובאמת צ"ע לדעת הרמב"ן ז"ל דגרים הם בכלל בני האבות א"כ הרי לגמרי דינם כישראל ולמה לא נטלו אותם הגרים שהי' בישראל חלק בארץ בשלמא לדעת הר"מ ז"ל א"ש כיון דהי' רק בני אברהם וכיון שאמר הקב"ה לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע וכן ביעקב אמר הקב"ה שזרעו נבחרו לרשת הארץ ממילא אין בני אברהם בכלל ירושת הארץ כמו ששאר זרע אברהם לא הי' מנוחלי הארץ משא"כ לדעת הרמב"ן ז"ל צ"ע אמאי באמת לא נטלו חלק בארץ ועי' ברמב"ן ז"ל ב"ב שם שכ' בזה"ל ובירושלמי לא משמע כי הך סברא אלא בכל גרים קאמר ר"י קורין מפני שהן בני אברהם וראוין הי' לירושה שלו אלא שנתחלקה הארץ ליוצאי מצרים וה"ה בטפלים