כלי חמדה דברים שנד

בזה"ל ואחר השבח מבקש מלפניו להתמיד הברכה עלינו עכ"ל והוא פלא שלא נזכר כלל בתורה הק' במצות בכורים בקשה להתמיד הברכה וראה זה פלא במדרש תנחומא איתא בזה"ל א"ר אבהו בשם ר"י בר חנינא בא וראה כמה מתחטאין וכמה יש להם פ"פ לעושי מצות כו' אבל הקב"ה אינו כן אלא יורד אדם לתוך שדהו ראה אשכול שביכר כו' מניחו בסל והולך לירושלים ובא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל א"י שנאמר השקיפה ממעון קדשך וגו' עכ"ל המדרש מבואר שנקטו הקרא דהשקיפה הנאמר במצות וידוי מע"ש בענין מקרא בכורים נראה מזה דס"ל דהקרא השקיפה הנאמר בסוף הפרשה הוא סיום בין במקרא בכורים ובין במצות מע"ש ובזה דברי הרמב"ם ז"ל מבוארים אבל גוף דברי המדרש הוא הפלא ופלא וכי מהכ"ת לומר כן דבמקרא בכורים אמר קרא דהשקיפה ואם אמנם כי במקרא בכורים נאמר מצות השתחוי' ואין השתחוי' אלא תפילה מבואר שהי' תפלה במקרא בכורים לאחר תשלום הקריאה אבל מנ"ל לומר שזה הי' קרא דהשקיפה הנאמר במעשר שני ובאמת בדעת הרמב"ם ז"ל אא"ל דכוונתו על קרא דהשקיפה הנאמר במעשר שני דהרי הרמב"ם פסק דבוידוי מעשר אין הגר מתודה משום שא"י לומר ואת האדמה אשר נתת לנו וזה קרא דהשקיפה עי"ש ועי' במל"מ בשם מוהר"מ ב"ח ז"ל שמחלק בין בכורים לוידוי מעשר ודבריו מוכרחין בשיטת הרמב"ם ז"ל [ומה שמק' המל"מ מה בכך הא מ"מ א"י לומר אשר נתת לי ומה"ט נשים אינו קורין לענ"ד נראה פשוט דאינו הטעם בנשים מפני שלא נטלו חלק בארץ דהרי סתם מתני' ר"מ ומבואר במס' ב"ב דפ"א דלר"מ אפי' בלוקח פירות מן השוק הוי סד"א דמביא וקורא וקרא דאשר נתת לי היינו דיהיב דמי וזבין פרי וקשה איך סד"א לומר כן דא"כ איך אפ"ל דנשים פטורות מטעם אשר א"י לומר אשר נתת לי לכן נראה דכוונת המשנה דנשים א"י לומר אשר נתת לי משום דהשפעת השי"ת אינו ישר לנשים כ"א ע"י אנשים כמבואר ברכות דנ"א ע"ב אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש עי"ש ולא משום דלא נטלו חלק בארץ רק דכללא הוא שאשה א"י לומר אשר נתת לי ולכן בגר דהשפעתו ישר מהשי"ת כמו שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה שהפי' בזה אהבת השי"ת לגר שהשפעתו ישר מהשי"ת שפיר יכול לומר אשר נתת לי ולכן למ"ד דגר יכול לאמור לאבותינו שפיר מביא וקורא ומה"ט ל"ק מה שהק' הג' בעל מנ"ח ז"ל דאמאי לא אמרי' במשנה הטעם בנשים משום שא"י לומר אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו כמו דאמרי' בגרים ולהנ"ל י"ל דבאמת בכלל יכולין לומר אשר נשבעת לאבותינו לתת לנו כיון דנשים בכלל אנשים וכיון שניתן לאנשים ואין איש בלא אשה ממילא בכללות יכולין לומר לתת לנו וגדולה מזו כתב הג' בעל הפלאה ז"ל דמה"ט נשים מברכות וצונו אפי' במ"ע שהז"ג מה"ט דבכללות יכולין לברך וכן מוכרח המשנה לומר הטעם דא"י לומר אשר נתת לי ודו"ק היטב] וא"כ מוכרח בדעת הרמב"ם ז"ל דבמקרא בכורים אינו אומר קרא דהשקיפה כיון דפסק דבבכורים גר מביא וקורא הכלל שדברי המדרש צ"ע בזה אמנם בזה דברינו נכונים בשיטת הרמב"ם ז"ל דס"ל כיון דכתיב השתחוי' ואין השתחוי' אלא תפילה מוכרח דהי' תפלה על להבא ג"כ במקרא בכורים ובזה נסתר מ"ש המנ"ח ז"ל בפשיטות דבמקרא בכורים אסור להוסיף ממה שנאמר בתורה משום איסור ב"ת כמו בברכת כהנים עי"ש ולהנ"ל ז"א כיון דצריך להוסיף תפילה מה שלא נאמר בתורה א"כ ליכא בזה ב"ת ודו"ק היטב בכל זאת

(ד) והנה ראיתי להג' בעל מנ"ח דחקר בדעת הרמב"ם ז"ל אי מקרא בכורים צריך להיות דווקא בעזרה או יוצא בו בכל מקום כמו גבי וידוי מעשר דמבואר בתורה לפני ד' ולכתחילה מצותו במקדש מ"מ בדיעבד יוצא בכ"מ א"כ י"ל דה"ה בכורים ועי"ש מ"ש שתלי' בפלוגתת הרמב"ם והראב"ד