כלי חמדה דברים שמט

שכ' משום דאם עלה לא ירד ובסו"ד כתבו דאין זה חשיב מחוס"ז כיון דהוא רק משום דאין קרבן יחיד דוחה שבת נראה ברור דדא ודא אחת הוא כיון דק"צ קרב בשבת ממילא ראוי להקריב בו קרבן אלא דקרבן יחיד א"ד שבת וא"כ ממילא אם עבר והקריב אם עלה לא ירד ולכן ל"ח מחוס"ז וזה שהשיבו ב"ש לב"ה שא"ד שבת ללילה כיון דראוי לק"צ גם בקרבן יחיד אם עלה לא ירד וא"ש בזה מה שתמי' מכאן על ד' הבשמים ראש בתשובה והסכים עמו הג' רעק"א ז"ל בת' דנשים אין להם חלק בק"צ א"כ כיון דנשים עם בפני עצמן ולהם אין חלק בק"צ א"כ שוב הוי קרבנות אצלם בגדר זמ"ג והוי שבת מפסיק ואמאי לא יהי' דומה ללילה אמנם להנ"ל א"ש דסוף כל סוף כיון דשבת ראוי לק"צ הרי גם קרבנות יולדות אם עבר והקריבן בשבת אם עלה לא ירד ושפיר חשיב יום שראוי לקרבן ובאמת מורי הג' ז"ל בסי' תנ"ט ג"כ מתעצם בסברא זו דשבת חשיב זמן מפסיק ממשנה זו ועיי"ש הד' באריכות

אמנם לענ"ד י"ל פירוש המשנה כדאמרן ומוכרח כן לפי דעת הבשמים ראש הנ"ל (הן אמת שלכאו' עלה בדעתי דגם בנשים שבת הוי זמן קרבן לענין ק"פ לפי"מ דקיי"ל דנשים בראשון חובה ודוחה את השבת א"כ הוי בנשים שבת זמן קרבן וא"ד ללילה אך יש לעיין כיון דהוא רק בשבת שחל בו ע"פ אמנם בכל השנה לאו זמן קרבן וי"ל בזה א"נ דכל השבתים אחת הוא ומה"ט מצטרפים לחיוב י"ל דה"ה לענין זה הוי שבת בגדר ראוי לקרבן לנשים ג"כ ויש לעיין בזה ואכ"מ] ובאמת אף לפי סברת מורי הג' זצלה"ה בסי' תנ"ט שמחלק בין אם המצוה רק העשייה שאז אם בשבת אין זמן העשייה חשיב שבת מפסיק ובין שהמצוה הוא הוויית הדבר שאז המצוה מתקיימת בשבת ג"כ נהי דאין זמן עשייה בשבת מ"מ ל"ח שבת מפסיק וסברא זו מבוארת במרי"ט ז"ל מובא בספר בית יהודא לבני הרב ז"ל מצות מילה עיי"ש י"ל דה"ה במצ"ע דמחיית עמלק המצוה שיהי' עמלק נמחה ונתבער מן העולם א"כ כשהרג את עמלק בע"ש גם בשבת מתקיימת המצוה לכן ל"ח שבת זמ"ג הכלל שלכאו' ד' מו"ר הג' ז"ל צע"ג

אמנם מה שנלענ"ד להצדיק את הצדיק שדה"ק נכונים מאוד דהנה עיקר קליפת עמלק הוא לקרר את ישראל מן המצות ולכפור בהשגחת השי"ת בעולם ורק כי הכל מתנהג עפ"י הטבע כמו שאמר הכתוב ראשית גוים עמלק והיינו שהוא היסוד של הגוים שנוהג הכל אצלם עפ"י הטבע אמנם ישראל הם היפך זה שהם מושגחים תמיד מהשי"ת וכמו שאמרו במדרש זכור את יום השבת זכור את אשר עשה לך עמלק אחד דומה לכוס של יין ואחד דומה לכוס של סם המות שעמלק הוא סם המות לישראל ולזאת נצטוו ישראל על השבת להורות שאנחנו תחת השגחת השי"ת וכמו שהקב"ה שבת ביום השביעי כן אנחנו חייבין לשבות ולא כגויי הארצות שהם תחת הטבע והטבע לא ישבות לכן ב"נ ששבת ח"מ ובארנו הד' באריכות בספר חמדת ישראל ולזאת שמירת שבת הוא מחיית העמלק היותר גדול דבזה ששומרים בנ"י את השבת ומודים במלכותו ית' ומעידין שהשי"ת ברא את העולם בששה ימים וביום השביעי שבת וינפש בזה מקיימין מצות מחיית עמלק בפועל ולכן ברור הדבר דאם מחלל שבת אף שהוא להרוג את עמלק אין בזה מצות מחיית עמלק כיון דחילול שבת זה רצונו של עמלק א"כ בזה שמחלל שבת מקיים ד' עמלק לזאת אין מצות הריגת עמלק מקום בשבת כלל ושפיר הוי שבת מפסיק לענין הריגת עמלק ושפיר הוי מצ"ע שהזמ"ג וא"ד לכל המצות שאינו דוחין את השבת דאינו בגדר זמ"ג דהתם כיון דאם עבר ועשה מקיים המצוה משא"כ במחיית עמלק כיון דבאמת א"ד שבת אם עבר וחילל שבת לא עשה מצוה כלל דא"ז בגדר מחיית עמלק אלא אדרבה מעשה עמלק ולכן שפיר כ' מורי הג' ז"ל דלפי האמת דאינו דוחה שבת