כלי חמדה דברים שלט

ע"מ שתבעלי לפלוני דאסור מדרבנן לפלוני מטעם דתחילת הביאה באיסור וה"נ אסור מדרבנן ליבם ולכן צריך גט אבל מה"ת הוי בגדר עולה ליבום אפי' כשהוא א"א כיון דכשיבמה פקעו קדושי הזר א"ד ולענ"ד עדיין אינו מתורץ הסוגי' דיבמות לפי דעתו א' דאפי' להירושלמי דמגרש ע"מ שתבעלי לפלוני אסורא מדרבנן מ"מ הכא כיון דשמואל ס"ל דהוי רק ס"ק דמספ"ל אי קידושין תופסין ביבמה א"כ הוי רק ספק דרבנן כיון דאפי' אי קידושין תופסין ג"כ הוי רק איסור דרבנן וסד"ר לקולא וא"כ למה צריך גט ואפי' א"נ כיון דיש עצה בגט מחמרינן גם בספק דרבנן מ"מ עדיין אינו מתורץ מה דמבואר שם בסוגי' אם הי' יבמה כהן חולץ לה ושרי' לי' ועי' ברש"י ז"ל דמפסלה על היבם משום גרושה וקשה כיון דהכא א"א שנחמיר שיתן גט תהי' מותרת להיבם בלא גט כיון דהוא סד"ר כנ"ל דהרי ז"ב ופשוט דאפי' ביבם כהן ג"כ ליכא אלא איסור דרבנן לפי"ד כיון דקידושין פקעי ע"י היבם א"ד כגרושה דאסורה לכהן וברור הדבר דלשמואל במקדש לאחר ל' ובא השני וקדשה בתוך ל' דס"ל דפקעה קדושי הראשון מל' ואילך דה"ה אם הראשון כהן דמותר לו דאינה בגדר גרושה שתהי' אסורה לכהן ואע"ג דמבואר בירושלמי קידושין פ"ג ה"א הי' שניהם כהנים שניהם אסורין היינו משום דלא פקעה בכדי וצריכה גט אבל א"נ דפקעה בכדי וא"צ גט פשיטא דמותרת לכהן וא"כ הכא כיון דהוי רק ספיקא דרבנן אמאי ידחה מצות יבום וברור הדבר דלפי דברי הג' שיחי' מותר הכהן ליבמה וא"כ מוכח מסוגי' להיפך ותמהני עליו שלא הרגיש בזה ועלה בדעתי להצדיק דברי הג' שיחי' שבעיקר הדבר שכתב הג' שיחי' דהוא רק איסור דרבנן ומדמי לי' לדברי הירושלמי דגירש ע"מ שתבעל לפלוני לענ"ד צ"ע דהתם כיון דקיי"ל ע"מ כמעכשיו דמי א"כ כשתבעל לאותו פלוני הרי מגורשת למפרע שפיר אמרי' דהוי רק איסור דרבנן משא"כ הכא דנראה פשוט דלשמואל מהני באמת הקידושין עד שמיבם וא"כ נראה פשוט דהעראה שמערה בה הוא איסור תורה דפוגע בא"א דאע"ג דלאחר שהערה בה הרי קנאה ופקעה הקידושין מ"מ העראה היא איסור כרת דא"א וא"כ הוי איסור תורה וא"כ לכאו' דאינו בגדר עולה ליבום כיון דעיקר מצות העראה כמ"ש התוס' בכמה דוכתין והעראה הוא איסור כרת מצד א"א אינו בגדר עולה ליבום כלל אך כיון דע"י העראה קנאה א"כ אמרי' דבאין כאחת ושוב ליכא איסור כרת בהעראה מ"מ נראה דהוי איסור תורה כיון דנראה דמודה הג' שיחי' דלא פקע הקידושין למפרע אלא משעה שהערה בה אסור מה"ת לבעול אותה וברור אצלי שאם מגרש אשה אם תבעלי לפלוני דאסור לבעול אותה מה"ת מה"ט ונאמר דבאמת בכה"ג איכא איסור תורה ביבום ונהי דבאין כאחת מ"מ הוי איסור תורה אבל בגדר עריות אינו כיון דאמרי' דבאין כאחת ליכא איסור כרת מצד א"א וא"כ הוי בגדר עולה ליבום כמו ח"ל ולפי"ז א"ש דברי הגמ' בפשיטות דאם הי' יבמה כהן חולץ לה דליכא עצה שייבם אותה כיון דהוי סדא"ו דדילמא קידושין תופסין הוי איסור תורה וכן אם הי' יבמה ישראל נותן לה גט דשפיר מוכרח ליתן לה גט כיון דבל"ז אסור ליבמה מה"ת אבל מ"מ הוי בגדר עולה ליבום כיון דאינו בגדר עריות כנ"ל לא גרע מח"ל ועשה דהוי בגדר עולה ליבום מה"ת אמנם יש לה"ר דבאין כאחת לא מהני להפקיע איסור ערוה דהנה בחידושינו ליבמות הקשיתי דהא דאמרי' ביבמות דמ"ט ע"ב הכל מודים דבא על שומרת יבם שאין הולד ממזר ת"ל דלא משכח"ל כלל דהרי א"ל יש ממזר מיבמה לשוק א"כ כשזינתה נפקע ממנה זיקת יבמין כמו בקידש אחותה וכיון דכל ח"ל אסורין בהעראה בגמ"ב וא"כ שהערה בה הרי נפקע ממנה זיקת יבמין ושוב הגמ"ב מותרת ואמאי יהי' הולד ממזר אך לק"מ שכ"כ הריטב"א ז"ל בחי' קידושין דע"ז ע"ב בהא דאמר ר' אשי דכהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה דלא תקשי הא בהמראה נעשית זונה וא"כ אמאי אינה נעשית חללה בגמ"ב דדוקא כשהערה ולא גמ"ל