כלי חמדה דברים שלה

ואי דקמ"ל דנעבד אסור להקרבה זה כבר פסק לעיל גם מה שסיים אסור הכל לכאו' מיותר אמנם לדברינו הד"נ מאד וכוונת הרמב"ם דכיון דנאסרה הבהמה למזבח ממילא נאסר כל זה עמו וא"כ אע"ג דעתה נשתנה שוב אינו פקע איסורו וז"נ נכון בעזה"י אך לכאו' יש לעי' בזה דא"כ איך רוצה הגמ' למפשט אבעיא דרמב"ח במשתחוה לקמת חיטין מעברו ולבסוף נרבעו דאסר ה"ה הכא אסור וקשה הא התם אף א"נ דהוי שינוי מ"מ מיד כשנרבעת הבהמה חל על הולד ג"כ איסור נרבע לגבוה כיון דבהמה מעוברת ה"ה קריבה למזבח והולד היא כאחד מאברי' א"כ כ"ז שלא נולד הי' חל גם על העובר איסור נרבע רק שיהי' מותר מכח שינוי ע"ז שפיר אמרי' דאין השינוי מפקיע משא"כ במשתחוה לקמת חיטים אין להאיסור חלות כלל קודם השינוי ונראה מסתמא דסוגי' דאין נפ"מ וא"כ דמהני שינוי ה"ה דנפקע האיסור אח"כ וצ"ע בזה לברר הדברים

ובאמת בעיקר דברי הרא"ם ז"ל דפשיטא לי' דל"מ שינוי באיסורין כיון דכבר חל עליו שם איסור שוב לא יכול להפקיע תמוה מאד מסוגי' דכריתות הנ"ל דמבואר דצריך קרא דלחם דאל"ה הו"א דלחם שנשתנה אינו אסור משום חדש וכבר העיר בזה הג' בעל מק"ח ז"ל להוכיח דמהני שינוי באיסורין והחת"ס כתב דצריך קרא דלחם דהו"א כיון דנשתנה דהוא עם מים וכזית של לחם איני כזית של חיטין דיש בו מים ג"כ הו"א דאיני חייב עליו וצריך קרא דלחם דחייב על כזית לחם כמו שהוא משום חדש אע"ג דמצד חיטין אינו חייב עליו כיון דא"ב כזית ולכאו' הוא דבר חכמה ואני אמרתי להצדיק בזה את דברי מרנא הגה"ק בת' הרים זצוק"ל חיו"ד סוגי' דחדש שכתב להעיר דלאחר שנעשה בצק ליכא איסור חדש כלל כיון דנפק מקלי עי"ש מה שמפלפל בחכמה ולכאו' תמוה מגמ' ערוכה מנחות ד"ט ע"ב הקמחין והבציקות מצטרפין זע"ז ר"פ אמר לענין חדש הרי מבואר דחייב על בצק משום חדש אמנם להנ"ל י"ל דעל בצק איני חייב אלא כשיש כזית חיטין בתוך הבצק אמנם המים אינו מצטרף לאיסור חדש כשהוא בצק ונפ"מ דמצד חמץ מצטרף המים ג"כ דזה הוא האיסור חמץ הקמח עם המים וא"כ חל איסור חמץ על כזית בצק שליכא אז איסור חדש כיון דא"ב כזית חיטין וצדקו דברי מרן זצוקללה"ה אמנם עיקר דברי החת"ס ז"ל תמוהין מאד דהרי בסוגי' דכריתות מבואר דגם קלי מכרמל ליכא למילף דמה לקלי דליתא בעיני' ובקלי ל"ש זה הרי מוכרח מהסוגי' דהו"א להתיר מצד שינוי גרידא ומבואר דמהני שינוי באיסורין וכבר השיב כן להחת"ס בעצמו הג' מליסא בתשובה שבסוף ספרו נחלת יעקב ס"ב ובאמת תימה גדולה על החת"ס שלא הרגיש בזה ולכאו' עלה בדעתי להצדיק דבריו דהחת"ס פליג על הג' מקור חיים היכא דאשתני למעליותא דבזה אין סברא דיפקע איסורו ולכן בלחם לא צריך קרא משום דבלחם הרי נשתנה למעליותא שפיר י"ל דהשינוי מפקיע האיסור ולכן בקלי שפיר הו"א דמותר משום נשתנה ואינו כברייתו אך לפי"ז בבצק כיון דלא נשתנה עוד למעליותא צריך להיות מותר לגמרי וכדברי תשובת הרי"ם וזה הרי נסתר מגמ' ערוכה דבציקות מצטרפין לאיסור חדש ומלבד זה א"נ דרק על שינוי למעליותא פליג החת"ס ז"ל א"כ שפיר י"ל בפשיטות דלחם מקלי לא אתי' שכן נשתנה דהרי נעשה קמח ואח"כ בצק וכל אלה הם שנוים מקלי ואין בהם שינוי למעליותא וכבר נפקעו מתורת איסור קלי וצריך קרא דלחם שיהי' חל עליו עתה איסור חדש אך באמת קשה הדבר מאד לומר דאם מחיטין של איסור קלי יהי נפקע איסורן מצד דהוי נשתנה לכן נלע"ד פירוש סוגי' הגמ' דכריתות דצריך קרא על קלי ולחם ולא אתי' מכרמל משום די"ל דהוי שינוי מברייתו דהכוונה כיון דחזינן דאיסור חדש תליא במקום שמביאין ממנו העומר וכמבואר במנחות פ"ד לריב"י דס"ל דהואיל וחדש אסור בחו"ל וממילא מקריבין העומר ג"כ מחו"ל והכוונה בזה