כלי חמדה דברים לב

מלקות וגלות הוי כד"נ אלא שדיני מלקות מה"ת בג' והלח"מ לא הרגיש שהוא טעות הדפוס לכן בנה ע"ז בנינו הכלל שברירן של דברים בדעת הרמב"ם כדברינו, אמנם בכ"ז לבי אומר לי שיש כוונה עמוקה בדברי הרמב"ם ז"ל במ"ש אלא שהמלקות בג' דלכאו' צ"ע טובא כיון שחזינין דמדמי בתוספתא דיני מלקות לד"נ לכל הדינים אלו שצריכין למהדר אזכותא א"כ אמאי לענין זה קיי"ל דדיני מלקות שוות לדיני גזילות דכשרים בשלשה סמוכים וא"כ יהי' כשר בהם גם זקן וסריס ומי שא"ל בנים דהרי בב"ד של שלשה כל אלו כשרין בהם וזה צע"ג כיון דילפינן מגז"ש דצריך למהדר אזכות דידהו א"כ נהי דגזיה"כ דכשר בב"ד של שלשה אמנם כל אלו צריכין להיות פסולין במלקות ובאמת למעי' היטב בסידר לשון הרמב"ם ז"ל שבה"ה כתב דיני מסית וכתב בדיני זקן וסריס ומי שא"ל בנים כו' נראה מבואר דבמלקות שכ' לעיל מני' דדיני כד"נ פסולין אלו לדון לכן נראה דזה כוונת הרמב"ם ז"ל במ"ש אלא שהמלקות בג' היינו דבמלקות לענין זה חלוק מד"נ שכשר בג' מכ"ג אלו אבל עכ"פ צריך מכ"ג אלו שכשרין בד"נ וממילא נשמע מזה למעט סרוס וזקן וא"ל בנים ועפ"ז נבין ד' הר"מ ז"ל לעי בפ"ה מסנהדרין הג"ד אחר שכ' דד"נ בעי כ"ג כתב אח"כ בזה"ל מכות בג' ואע"פ שאפשר שימות כשמלקין אותו עכ"ל ועי' בלח"מ שכ' לאפוקי מר"א בירושלמי דס"ל באמת דצריך כ"ג במלקות מה"ט אמנם אכתי צ"ע שאין זה מדרך הר"מ ז"ל לכתוב מה שאינו צורך להלכה אך לדברינו א"ש דכוונת הר"מ ז"ל שבאמת מלקות הוי ג"כ כד"נ אלא שכשר בג' וממילא ידעינן דאינו כשר אלא בג' מכ"ג אלו הכשרין לד"נ ולא אכחד שלבי מהסיס בזה עוד דהרי סומא באחד מעיניו ג"כ כשר בב"ד של ג' וזה צריך להיות כשר במלקות ג"כ וא"כ יהי' בזה ג' חלוקים דבדיני נפשות כל אלו פסולין ובמלקות זקן וסריס יהי' פסול וגר וממזר וסומא יהי' כשר ובד"מ הכל כשרין ולא מצאנו חלוקים אלו בשום מקום ומ"ש הר"מ ז"ל דבמסית מושיבין היינו דבזה חלוק מסית אפי' ממלקות דבמסית מושבין לכתחילה דיינים כאלו מדא"כ במלקות אע"ג דכשר בג' מ"מ סתם דיינים המה שיש להם בנים הכלל שצ"ע דינים אלו ולא מצאתי מבואר בשום מקום ובאמת גם בזה אני נבוך אם כוונת הר"מ ז"ל לכלול מלקות בכל ענינים דשוה לד"נ והיינו לענין הלנת הדין אם ג"כ שייך במלקות או לא ומסתימת הש"ס נראה דזה רק בד"נ ממש דבעינן כ"ג דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה אבל במלקות דהוא בג' ל"צ הלנת הדין כלל וכדמות ראי' מלשון הגמ' סנהדרין כולם לחובה פטרינן אותו מיד נראה דד"נ לא משכח"ל אלא בסנהדרין של כ"ג וא"נ דגם במלקות הדין כן הרי משכח"ל ד"ז גם בב"ד של שלשה א"ו דבמלקות ל"צ הלנת הדין כלל ול"ב עידה מצלת אלא דמהדרינן אזכותא אם לא שנימא כדעת המגדל עוז רפ"ט מסנהדרין שגרס סנהדרי גדול' שפתחו כולם לחובה ונראה שהוא גירסא אמתיות מדכ' הר"מ ז"ל בה"ב שם סנהדרי קטנה נראה דבה"א מיירי בסנהדרין גדולה א"כ י"ל דגם במלקות דינא הכא דאם פותחין כולם לחוב צריך ב"ד אחר לעי' בד"ז עד שיבורר הדין כמו בד"נ אמנם דעת כל הפוסקים אינו כן וס"ל בפשיטות דגם בסנהדרין של כ"ג דינא הכא דאם פתחי כולם לחובה פטור משום דלא מצי חזי לי' זכותא וא"כ מדנקטה הגמ' הדין רק מסנהדרין נראה דבמלקות ל"צ הלנת הדין וראיתי למורי הגאון ז"ל בישועת ישראל ס"ב כתב לה"ר דמלקות נוהג בזה"ז אם יש סמוכים מדלא חשיב בין הי' דברים שבין ד"מ לד"נ הא דד"נ אינו נוהג אלא בזה"ב וסנהדרי גדולה יושבין בלשכת