כלי חמדה דברים שיב
Keli Chemdah Dvarim 312 · כלי חמדה דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →לשלחה ליבם אחר ליבמה אם הוא לא ירצה ליבמה אע"פ שהוא הבכור ועליו רמי' מצות יבום ומבואר מזה דאמרי' דיש דיחוי אצל מצות ונפטר מעשה דולו תהי' לאשה ומלאו דלא יוכל לשלחה איברא די"ל בזה סברא אחרת כיון דקיי"ל דאם מתכוין לשם נוי הוי כאלו פוגע בערוה א"כ י"ל דזה שאנס אותה מקודם לכן לא מצי לאוקמי על נפשי' שיתכוין רק לשם מצוה כיון דחזינן דהי' חפץ בכל עוז בה ורק הוא לא רצתה להנשא לו ונשאת לאחיו י"ל דמשום זה א"צ ליבמה דנהי דמוטל עליו המ"ע דלא תהי' לאשה מ"מ כיון דאם מתכוין לשם נוי אסורה עליו משום א"א שלא במקום מצוה ולכן משלחה ליבם כיון דא"ר לו משום אשת אח אמנם לקושטא דמילתא זה דבר זר מאד דבלא מצות יבום הי' מוטל עליו מ"ע דולו תהי' לאשה ועי"ז שנוסף עליו מצות יבום יהי' אסור לישא אותה ויש להאריך בכ"ז וכתבנו רק להעיר לבב התלמידים
יא) (שם כ"ה כ"ו) ואם בשדה וגו' ולנערה ל"ת דבר, הנני להעתיק בזה מ"ש זה זמן כביר לח"א בדיני אונס ויבוארו בו הרבה ענינים נכונים במה שנוגע לבאורי המקראות ובדברי הספרי כאן כמו שיראה המעי' וז"ל שם, יקרתך השגתי והנה כתבת לברר איזהו פרטים בדיני אונס ובקשת חו"ד והערות איזהו דברים על דברינו בספרי אשר זה עתה יצא לאור ב"ה והנני להשיבך על כל דבריך וזה יצא ראשונה
(א) כתבת להעיר ע"ד רבינו הגדול בעל פני יהושע ז"ל בשבת דס"ח ע"ד התוס' ד"ה אבל שכתב להסתפק אי הא דאמרי' בכמה דוכתין בש"ס אונס רחמנא פטר' הן לענין מית' הן לענין נזקין אם גם מקרבן פטרה רחמנא די"ל דרק מעונש פטרה רחמנא אבל כפרה צריך באונס ג"כ ותמהת ע"ז מדברי הספרי דמבואר להדי' בזה"ל ולנערה ל"ת דבר מלמד שפטרה הכתוב מן המיתה מניין אף מן הקרבן ת"ל חטא עכ"ל והרי מבואר דהספרי ממעט מזה דאמרה רחמנא אין לנערה חטא מות דלכאו' הך חטא מיותר דבא להורות שאין כמו חיוב הבא על השוגג והיינו קרבן, עוד הקשית מהא דמבואר בשבועות די"ח ע"א בסמך לווסתה אכניסה אנוס הוא הרי דגם חיוב קרבן ליכא באונס וע"כ דאונס א"צ כפרה כלל את"ד והנה מה שהקשית מהא דסל"ו אינה קושי' כלל דהרי מבואר בפסחים. ע"ב דשלא סל"ו הוי תמיד בגדר עושה מצוה עי"ש ובכה"ג פשיטא דא"צ כפרה כלל והפנ"י לא נסתפק אלא ביודעת דעושית איסור רק דאנוסה הוא על זה וז"פ וברור ומה"ט א"ש דל"ק מהא דהרב הרודה את תלמידו ואב המכה את בנו דפטור מגלות דהתם ג"כ קעביד ברשות מצוה אך י"ל דמגלות בלא"ה ל"ק דגלות אינה כפרה גרידא דיש בו גדר עונש ג"כ ולכן כשהוזמו העדים לוקין ואולי העיקר הוא העונש שבו רק דמכפר ג"כ ולכן באונס א"ח בגלות משא"כ בקרבן דהוא כפרה גרידא שפיר י"ל דגם אנוס צריך כפרה לבד היכא דמכוין למצוה אי עושה ברשות מצוה אע"ג דאינו מכוין וז"ב ופשוט בדעת הפנ"י ז"ל אמנם מה שהקשית מדברי הספרי הוא תמוה קיימת לכאו' אך באמת להצדיק את הצדיק שלא יהי' תמוה כ"כ י"ל דהנה באמת תמהו הפוסקים מדברי הספרי הנ"ל על הרא"ש ז"ל שס"ל דבנערה המאורסה ליכא חיוב כרת דא"כ איך אפשר למעט מחטא קרבן הא כיון דליכא כרת ליכא חטאת וראיתי לח"א שכתב שנראה שבמחלוקת שנוי' ומדברי המשנה דסנהדרין דנ"ג ע"א דחשיב הנסקלין וחשב מקודם הנסקלין דעריות ואח"כ מבואר במשנה מחלל שבת ומקלל או"א ובא על נעה"מ שיפלא מאד דלא חשיב נעה"מ לעיל בעריות וכבר תמה בזה התוי"ט וכתב החכם הנ"ל דלעיל חשב כל הנסקלין שיש בזדונו בלא התרא' כרת ומקלל או"א מתחיל לחשוב אותן הנסקלין שאין בהם כרת והוא הערה גדולה וא"כ נראה דסתם מתני' ס"ל דאין כרת בנעה"מ וא"כ ליכא למימר כדרשת הספרי דחטא בא למעט חטאת
ובאמת בעיקר הדבר בהא דכתב בתוה"ק אין לנערה חטא שצריך הסבר דהול"ל משפט מות עלה בדעתי להעיר בדבר חדש מאוד ונקדים לבאר דברי הספרי בהא