כלי חמדה דברים שט

להתחייב את עצמו מיתה ומלקות אלא החיוב יש בעצם עליו משעה שעשה העבירה וראי' לזה ממה שאחז"ל דאע"ג דארבע מיתות בטלי דין ד"מ ל"ב מי שנתחייב חנק טובע בנהר כו' מבואר דיש עליו הח"מ אם עשה העבירה במזיד ונהרג בשמים באותה מיתת ב"ד נראה דיש עליו עונש רק דאינו נהרג עפ"י עצמו כ"א עפ"י ב"ד דאין אדם נאמן על עצמו ומעתה נראה דז"ד בכל העונשין שבתורה משא"כ הכא במוש"ר כיון דחזינן דאמרה תורה ולו תהי' לאישה אע"ג דאם זינתה תחתיו אסורה לו מה"ת מכח ונטמאה וע"כ דהתורה האמינתו בזה שאמר שבשקר הוציא ש"ר וכיון שכן שוב לוקה ג"כ וז"נ בסברא והרי גדולה מזו דעת המר"י בי רב ז"ל דלוקה עפ"י עצמו דרך תשובה והוא ג"כ מטעם הנ"ל כיון דלעשות תשובה נתכוין ול"ש בזה אאמע"ר שוב לוקה ע"י עצמו ומעתה זה מספיק רק לענין מלקות אבל בקנס דמלבד דאין חיוב כ"א עפ"י ב"ד עוד זאת דהודאתו הוא פטר אותו ושום גם הב"ד ל"מ לחייבו א"כ א"נ דאינו חייב קנס כ"א עפ"י הודאתו ל"ש בזה חיוב קנס כלל דאיך אפ"ל דהודאה בקנס הפוטרת אותו בכ"מ יתחייב עי"ז במוש"ר לכן ברור הדבר דהשטמ"ק מודה דבקנס ל"צ הודאתו כלל

והסבר הדברים לחלק דין מלקות לקנס נראה פשוט דהנה באמת לכאו' צע"ג דברי השטמ"ק שכתב דאינו לוקה אלא א"כ כיחש דבלא"ה יכול להיות דהמעשה הוא אמת דלא מצא לה בתולים אע"ג דהוזמו העדים יקשה סוף כל סוף כיון דהוא הביא עדי שקר לב"ד י"ל דבשביל זה חייבה רחמנא אותו מלקות ובפרט לר"י דבעי ששכרן דוקא א"כ י"ל דבשביל זה לקי וגם להלכה דלא בעי שישכור אותם אבל עכ"פ ידע שהם עדי שקר והוא הביא אותם י"ל דע"ז חייבה אותו רחמנא אמנם נראה דהשטמ"ק ס"ל כיון דאזהרת מוש"ר הוא שלא תלך רכיל א"כ הוא דוקא אם הוא אמר שקר אבל אם האמת כדבריו ולא מצא לה בתולים אינו בכלל הולך רכיל לכן ס"ל דאינו מתחייב מלקות אלא א"כ הודה ששקר אמר ומעתה ז"ד לענין מלקות אבל לענין קנס שפיר י"ל דאע"ג דעומד בדעתו מ"מ חייב לשלם קנס כיון דהוזמו עדיו ואם כנים הדברים בדעת השטמ"ק י"ל בזה מה שיש לדקדק בהא דפליגו ש"ס דילן עם הירושלמי לענין אם הוזמו עדי האב אם חייבין מלקות ג"כ דבגמ' דילן במס' סנהדרין ד"ט ע"ב נראה דרק נהרגין ומשלמין ממון אפי' למ"ד דס"ל ממון לזה ונפשות לזה חייב אבל מלקות אין לוקין אמנם בירושלמי פ' נערה שנתפתתה ה"ד נראה מבואר דלוקין ג"כ ודוח"ל דהירושלמי קאי לר"מ דס"ל לוקה ומשלם עי"ש היטב בירושלמי דנראה דפשיטא לי' דבמוש"ר אם הוזמו עדי האב לוקין ומשלמין וראיתי לכבוד יד"נ הגאון בס' אור שמח שליט"א שכ' שדעת הירושלמי משום דחזינן דבמוש"ר גלי קרא על הבעל דלוקה ומשלם וכיון דכללא הוא דבעדים זוממין עושין בהם כאשר זמם ממש לכן גם הע"ז לוקין ומשלמין אע"ג דהוי קלבד"מ כיון דהכא גלי קרא דלא אמרי' בבעלים קלבד"מ ה"ה דבעדים זוממין צריך להיות ממש כאשר זמם ולא אמרי' דפטור דקלבד"מ הוי כאלו נתקיים כל ההזמה ודבפח"ח אך צ"ע לפי"ז א"כ מ"ט דש"ס דילן נראה דפשיטא להו דל"ש מלקות בעדי האב כשהוזמו אע"ג דרצו לחייב את הבעל ממון ומלקות אמנם לדברי השטמ"ק א"ש דטעמא דש"ס דילן דל"ש לחייב מלקות את העדים כיון דלא רצו לחייב אותו מלקות אלא בהודאתו ובלא"ה אינו מחויב מלקות א"כ ל"ש בזה תורת הזמה ודוקא בקנס דל"צ הודאתו שייך בהו תורת הזמה רק דנימא דפטורין משום קלבד"מ ע"ז אמרי' דהוי ממון לזה ונפשות לזה אבל מלקות ל"ש בהו כלל כיון דאינו מתחייב בלתי הודאתו

אמנם כ"ז כתבנו לפלפולא מה שיש לפלפל בדברי השטמ"ק הנ"ל אמנם לקושטא דמילתא קשה מאד דאיך משכח"ל מלקות וקנס ביחד ושיוזמו אח"כ עדי האב ויתחייבו העדים לשלם קנס הא בעצמו הודה ששקר אמר בזה שאמר שלא