כלי חמדה דברים רצח

הר"ן ז"נ וכוונתו בפשיטות דהו"ל כאלו אמרה ל"ב ליתא לעשה וא"כ הרי עשה דטהרת מצורע חמור מעשה דשלוח ולמה צריך הגמ' לת' מצד דגדול השלו' אמנם נראה דדעת הר"ן ז"ל דגם טהרת מצורע אינה עשה מוכרחת וכמ"ש הרמב"ם ז"ל במ"ע דטהרת מקוה דאין טהרת הטמאים מ"ע אלא לכשירצה לטהר צריך שיבוא במ' סאה ה"ה דטהרת מצורע מצד עצמה אינה עשה מוכרחת אלא שאם ירצה לטהר צריך שיעשה דברים אלו ושפיר מקשינן בגמ' מאי אולמה דהאי עשה מהאי עשה ולכן תרצינן כיון דמצורע אסור בתה"מ וכיון דהבעל משועבד לאשתו לקיים עונתה נהי דכ"ז שהוא מצורע אינו משועבד לה מ"מ מצד זה הרי מוטל עליו להתטהר כדי שיהי' מותר בתה"מ ולכן שפיר אלים מעשה דשלוח שאינה עשה המוטלת דאם לא יקח הבנים לא יהי' עשה דשלוח ז"ב ופשוט בדעת הר"ן ז"ל ולדאתאן עלה נראה עיקר כדאמרן לעיל דלאחר שזכה בהבנים שוב א"א להפקיע עשה דשלוח מ"מ הוי בגדר עשה דקיל כיון דאם אינו זוכה בהבנים ליכא עשה דשלוח והוא רק מתיר ליקח את הבנים אינה עשה מוכרחת וא"ד ל"ת ויש עוד לעי' בכל זה ואכ"מ

ודע כי בעיקר דברי הר"ן ז"ל דפשיטא לי' דאם אינו רוצה ליקח הבנים ליכא עשה דשלח תשלח הנה גדולי האחרונים נסתפקו בזה כנודע דברי החו"י והחכ"צ בתשובה שנחלקו בזה ועי' בתשובת חת"ס חאו"ח סי' ק' שהאריך בזה ותלי' לה בפלוגתת ר"י ורבנן אי שלח מעיקרא משמע דלר"י הוי מצוה ככל מצות אמנם לרבנן נראה דהוא רק מתיר ליקח את הבנים ואם א"ר ליקח את הבנים אין עציו מצוה לשלוח את האם וראיתי למרנא זצלל"ה בס' אבני נזר ה' סוכה שכתב להעיר דמוכרח מזה דגם מצוה שהוא רק מתיר אם הוא מ"ט שהזמן גרמא נשים פטורות מדחשבה הברייתא דקידושין דל"ד ע"א שילוח הקן בהדי מ"ע שאין הזמ"ג נראה מבואר דאם הי' זמ"ג היתה פטורה אע"ג דהוא רק מתיר כמו מ"ע דוזבחת לדעת הסוברים דהוא מ"ע ועיי"ש שכ' דגם מצות סוכה הוא רק מתיר לאכילה ואעפ"כ נשים פטורות מכח מ"ע שהז"ג ולענ"ד יקשה לפי"ז לפ"ד הפוסקים דזביחה הוא מ"ע אמנם ברור הדבר דהוא רק מתיר ואם אינו רוצה לאכול ליכא מצוה א"כ אמאי לא חשבה הברייתא גם מ"ע דוזבחת בין המ"ע שאין הזמ"ג ולהורות דמשו"ה נשים חייבות ויהי' מוכרח מזה שדעת הפוסקים דוזבחת הוא מ"ע דמצוה שהוא רק להתיר נשים חייבות אף דהוא מ"ע שהזמ"ג ולפי"ז מוכרח דשילוח הקן וסוכה המה מצות חיובות, ובפלפול התלמודים אמרתי להעיר דאם נימא דסוכה הוי רק מתיר ואם אינו רוצה לאכול ל"ה מצוה כלל והוי ממש כמו מ"ע דוזבחת ואכלת ואעפ"כ מבואר בש"ס סוכה דכ"ה דאמרי' במצות סוכה עוסק במצוה פטור מן המצוה מבואר דגם מצוה שהוא מתיר אמרי' דעוסק במצוה פטור מן המצוה ולפ"ז גם בעשה דוזבחת ואכלת י"ל דאם יהי' עוסק במצוה יהי' פטור מעשה זו נהי דיהי' אסור באכילה משום אבר מהח"י אבל עשה דוזבחת אינו מוטל עליו כיון דהוא עוסק במצוה אחרת וא"כ מתורץ קושית התוס' שבועות דכ"ד דאיך חל איסור אבר מהח"י על עשה שא"ז למ"ד לאו לאיברים עומדת להנ"ל א"ש דמוסיף עוסק במצוה דמצד עשה שאינו זבוח יהי' מותר לו כיון דהוא עוסק במצוה משא"כ מצד לאו דאמה"ח אסור ויש לעי' בזה הרבה וכתבנו לעורר לבב התלמידים

(ו) ולתועלת התלמידים אעתיק בזה מ"ש בסוגי' דשלוח הקן בהא דאיתא התם דק"מ ע"ב בעי' ר' הושעיא הושיט ידו לקן ושחט מיעוט סימנים מהו מי אמרי' כיון דאילו שביק להו מטרפי בעינן לך ולא לכלביך א"ד כיון דבידו למיגמר שחיטה תקח לך קרינן בי' וחייב בשילוח תיקו ראיתי להגאון מוה"ר מאיר אריק שיחי' בס' מנחת פתים שהק' מכאן על תוס' חולין ד"ל בהא דאיבעא לן בגמ' בשהה במועט קמא אם פוסל היינו במיעט קמא דוושט וסירא לי' כיון