כלי חמדה דברים רצב

שמשועבד לשלם חובותיו לכן נראה מכאן ראי' ברורה שגילוח הזקן אסור במספרים אף שלא כעין תער משום לא ילבש גבר ולכן אין הזקן משועבד כלל לשלם חובותיו ורק שערות הראש שאין בהם איסור גילוח הם משועבדין וא"ש הכל וזה ראי' נכונה, ואין להשיב ע"ז דהרי האיסור דלא ילבש גבר הוא רק במכוון ליפות אבל זולת זה אין איסור א"כ הכא דמכריחין אותו לשלם את החוב ולגלח את הזקן אינו כלל בגדר איסור דלא ילבש גבר ז"א דסוף כל סוף כיון דלגלח את הזקן הוא איסור א"כ מי שיראה אותו גלוח הזקן ידמה שעבר על איסור כנ"ל לכן אינו משועבד בזה לשלם החובות כיון דעניני השה"ג והש"נ הוא משום דפריעת בע"ח מצוה ואם יש חשש איסור בזה לא ישתעבד לשלם ולא סמכה דעת המלוה על זה וגדולה מזו דעת הרא"ה ז"ל בס' החינך דבע"ש ליכא לאו דלא תלין פעולת שכיר כיון דא"י לפרוע בליל שבת אע"ג דהוא רק איסור דרבנן מ"מ דחז"ל אסרו שוב לא שייך בזה לא תלין א"כ ה"ה הכא אין הזקן בכלל ש"נ כיון דעכ"פ אסור תמיד משום מראית העין כנ"ל

ויש להעיר עוד בזה מסנהדרין דקי"ב איבעית ר"י בשער של נשים צדקניות אם הם בכלל שללה עי"ש בסוגי' ולכאו' יפלא מאד מ"ש שערות דנשים דנקט אמאי לא מבעי לי' על שערות של אנשים צדיקים אמנם נראה דר"י ס"ל דשערות העומדת ליגזז כגזוז דמי לכן על שערות של אנשים אין להספק דממנ"פ שערות הרחש הרי הן עומדין ליגזז וכגזוז דמי וה"ה בכנר שללה לדעתם ושערות הזקן דאינן עומדין ליגזז בזה פשיטא דאינו בכלל שללה כיון דאסורין הם בגזיזה ואינו בגדר שללה לכן קמבעיא לי' רק בשערות של נשים דאינו עומדת לגזיזה כמו דמבואר במשנה דהבעל יכול לומר א"א באיסור מגלחת אמנם ז"ד דאם מגלחת את שערות ראשה ה"ה משובחת ולכן שפיר מבעיא לי' אם הם כמו גופה או לאו וע"ז השיב לו רבא דאין נפ"מ בין עומד ליגזז או לא דסוף כל סוף כיון דמחוסר מעשה תלישה אינו בכלל שללה וראי' גדולה מזה לאסור גילוח הזקן במספרים חף שלא כעין תער, איברא דבח' הרמ"ה ז"ל כתב דאבעית ר"י הוא בשערות נשים צדקניות העומדת ליגזז עי"ש מבואר להיפך דס"ל דאם אינו עומדת ליגזז פשיטא לי' דגופו הוא רק דבעומד ליגזז מבעי' לי' למאי דס"ל דלאו כגזוז דמי מ"מ י"ל דל"ה כגופו כן נלע"ד בכוונת הרמ"ה ז"ל אך לפי"ז הדרה ק"ל אמאי מספק"ל רק בשערות נשים ולא שאל על שערות אנשים ואולי י"ל בדעת הרמ"ה ז"ל לפ"מ דמבואר בסנהדרין דט"ו ע"א דשערות כיון דכל כמה דשבקה להו אשבוחי משבח י"ל דלכ"ע לאו כגזוז דמי עי"ש א"כ בשערות אנשים תמיד הוי כגופו ואינו בגדר שללה משא"כ בשער נשים צדקניות לפמ"ש רנ"ש ז"ל במצות שמורים דשערות שגדילין בימי נדתה מצוה לגלח אותן ותדקדק תמיד מה שמגדל בימי נדה לגוז אותן א"כ הוי בכלל עומד ליגזז לכן איבעי' לן בשערות נשים דוקא [וכ"כ במק"א שמזה נראה מקור מנהג בנות ישראל הכשירות לגוז שערות ראשן לגמרי אף מה שגדלין בימי טהרה דהוי מפני שמוכרחות לגוז אותן שגדלו בימי נדתן כמ"ש מהוראנ"ש ז"נ א"כ לפ"מ דאסיקנא בנזיר דל"ט דשערות מלתחת רבו עי"ש א"כ כשמוכרחת לגוז אותו מקצת שער שגדלו בימי נדתה מוכרחת לגוז כל השערות כיון דמלתחת קרבו הרי מוכרחת לגוז אותן מעיקרן]

ובאמת לפ"ד הת"י והרשב"א ז"ל דיש בגילוח הזקן אף שלא כעין תער משום איסור דלא ילבש גבר מובן היטב מה שנראה מפרטי המקראות שבתוה"ק דסמכה לאו דפאת זקנם לא יגלחו בלאווין שנאמר על המת דלא יקרחו קרחה ולא ישרטו שרטת וכן במשנה דמכות פ' אלו הן הלוקין נסמכו ג"כ הלאווין אלו ביחד שלכאו' יפלא מאד אמנם להנ"ל יובן היטב דבאמת איסור גילוח הנאמר בתורה הוא רק בתער נראה דבלא תער ליכא אסורא והוא באמת מצד לא ילבש גבר איכא איסור אף במספרים