כלי חמדה דברים כח

אומרים חייב אין העדים חייבין מדין הזמה מ"מ ברור הדבר דגם הנידון אינו נהרג כיון דנגדו יש רוב מזכין ואפי' במע"מ ג"כ נראה דהנידון פטור כיון דיש מחצה האומרים שהם זוממין וממילא הנידון פטור וא"כ בזה שאמרינן דהעדים פטורים שצד ל"ת אחרי רבים לרעות אינו חוב לעומת הנידון דהרי שניהם פטורין דלפטור הנידון ל"צ רוב דגם ספ"נ להקל וא"כ מה הקשו תוס' אמנם נראה דקושייתם הוא דהא באמת רוב אחד יותר הוי רוב מעלי' ודנין עליו בכ"מ רק דבד"נ צריך מצד הצלה לצדד דילמא יהי' רוב לזכותו לזאת אם הרוב הוא רק ע"י אחד לחוב לא אזלינן בתרי' דדילמא אם יוסיפו הדיינים והי' זכות להנידון וע"ז הקשו התוס' דבע"ז ל"ש זה דלמה נחיש לחפש לזכות העדים זוממין בבירור הא אם יהי' זכות להע"ז בבירור יהי' חוב להנידון ובכה"ג ל"ש לא תהי' אחרי רבים לרעות איברא דבאמת יש לעי' בזה אי הא דגילתה תורה דד"נ לא תהי' אחרי רבים לרעות וא"י להכריע ע"פ אחד לחובה אם היא מצד והצילו העדה או דגלי קרא דבד"נ להרוג אדם א"א אלא ע"פ רוב המכריע בשנים יותר ואם אינו מכריע אלא ע"פ אחד הוי כמע"מ וא"א להרוג אדם עפ"ז והנה מש"ס סנהדרין דל"ו ע"ב בהא דאמרי' בגמ' אבל אתה מטה דינו של שור הנסקל נראה דלהצלה אתי אך מדלא אמרי' בש"ס אבל אתה מטה דינו של מסית וכן מסתימת הש"ס ורמב"ם ז"ל נראה דגם במסית אין מטין לחוב ע"פ אחד אע"ג דבמסית ל"ש והצילו העדה א"כ י"ל דגזיה"כ בד"נ דאין הורגין אדם אם אין מכריע את הרוב אלא אחד, איברא דלקושטא דמילתא אע"ג דגם הג' מנ"ח ז"ל במצות מסית כתב ג"כ בפשיטות דכל הנו דינים דמבואר במשנה דר"פ אחד ד"מ דנוהגת בד"נ לזכות ה"ה דנוהגין במסית דאין לנו אלא מה שמבואר בש"ס ורמב"ם דאינו נוהגין במסית אמנם לא ראה דברי התוספתא פ"ט מסנהדרין דמבואר להדי' דבמסית מטין ע"פ אחד ודנין ביום וגומרין בלילה ככל ד"מ הרי מבואר להיפך וצ"ל דהא דנקטינן בש"ס אבל אתה מטה דינו של שוהנ"ס היינו דרבותא קמ"ל דבזה לא אמרי' כמיתת הבעלים כך מיתת השור אע"ג דבבעלים אם הוא רוצח או רובע אין מטין לחובתו ע"פ אחד בשורו מטין ע"פ אחד אמנם במסית כיון דכתיב ל"ת ול"ת ומצוה לחפש חובו פשיטא דמטין ע"פ אחד ובאמת כשנדקדק בלשון הרמב"ם ז"ל פי"א מסנהדרין ה"ה שכ' בזה"ל שהאכזריות אל אלו שמטעין את העם אחרי ההבל רחמים הוא בעולם שנאמר למען שוב ד' מחרון אפו ונתן לך רחמים ותבאר לך דה"ה במטין ע"פ אחד לחובה דל"ש לומר בזה לא תהי' אחרי רבים לרעות כיון דזה טובה הוא בעולם ומה שרע לזה הוא טוב לכל ישראל ומעתה קשיות התוס' בעדים זוממים עצומה מאד דלמה לנו לטרוח להוסיף עד שימצא זכות ברור להע"ז כיון דעד"ז יהי' חוב להנידון ותי' כיון דאפשר בהכחשה הוי בגדר רעות אם מבטלים והנה לכאו' צ"ע הא עתה שהוזמו שוב א"א בהכחשה דהוזמו ולבסוף הכחשו פשיטא דנהרגין ועד כה לא אפליגו בגמ' אלא בעדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו אם הכחשה תחילת הזמה הוא אבל כשהוזמו ונתחייבו ל"ש הכחשה אח"כ לפוטרם ונראה דכוונ' דאכתי אפשר שינצלו כולם ולא יהי' כאן חיוב מיתה כלל אם יבואו עדים ויכחשן להמזומין דאז נעשה ספק מכולם מי שאומר אמת וינצלו כולם ממיתה א"כ זה שאנו מחפשין זכות להעדים אינו מחליט בבירור שיהי' חובה להנידון ולכן צריכי' אנו לחפש בזכות העדים אע"ג דיהי' עיד"ז חוב להנידון, אמנם ראה זה כלא מצאתי להרמ"ה ז"ל בסנהדרין דל"ג ע"א בתי' ר"ח דמחלק בין נו"ג ביד או לא דמקשינן