כלי חמדה דברים רסט

בגמ' ואימא בכור ליבם אבל פשוט לא ליבם כלל ות' דא"כ למ"ל קרא למעט א"א שלא הי' בעולמו ותמהו המפורשים דאמאי לא ת' בגמ' דא"נ כן א"כ למ"ל קרא דאשר ינאף את אשת איש למעט אשת קטן הא אין אישות לקטן וצריך לבוא לת' ר"א בקידושין די"ט דצריך קרא ביבם בן ט' שבא על יבמתו דקנאה מה"ת ומעתה מוכרח דגם פשוט מיבם דא"נ דרק בכור מיבם א"כ אם הבכור הוא בן ט' אחיו המת ע"כ הי' קטן ממנו וא"כ איך הי' לו אשה הא אין אישות לקטן ולא נפלה ליבום וזה קושי' גדולה א"ו כהגר"א ז"ל דלענין נחלה אזלינן בתר בכור ליצירה וממילא ה"ה ליבום דבנחלה תלה רחמנא א"כ משכח"ל כהמשכחת שכ' הגר"א ז"ל דקרא דאהובה ושנואה שאחיו המת כבר הי' גדול שנולד לשבעה והיבם נולד לט' ואחר איזהו ימים שנשא אחיו אשה מת ונפלה לפני הבכור ליבום ועדיין קטן הוא והוא בכור כיון דהוא ראשון ליצירה ומוכרח כהגר"א ז"ל את"ד ואם אמנם כי ד"ח המה בכ"ז לדעתי יש לדון אם בכה"ג צריך למעט אשתו אם זינתה ממיתה דהנה בכ"מ שהאישות הוא רק מכח יבום לכאו' י"ל דילמא לאו אביו הוא וא"כ אינו אחי המת מאב וממילא אינו אשתו כיון דאין אישות לקטן וע"כ משום דאזלי' בת"ר אף בד"נ וא"כ הכא דאין הוא מיבם אשת אחיו כ"א אם הי' בן ז' דאם הי' בן ט' הרי הוא הי' הבכור וא"כ נהי דלענין נחלה נאמן האב לומר ע"ז שנולד אחריו שזה הוא הבכור ליצירה כמו שאמרה תורה יכיר שאב נאמן לומר זה בני בכורי אבל לחייב מיתה את הבועל אשת היבם הקטן בזה י"ל דילמא לאו אביו של אחיו הי' וא"ל דאזלינן בת"ר ז"א הא רוב נשים לט' ילדן וא"כ אם ניזיל בת"ר ע"כ או שאב בא על אשה זו מקודם שבא על אשה השנית אמו של הבכור וממילא אין הוא בכור ליצירה ג"כ או שזינתה אשתו הראשונה וממילא אינו אחיו כלל א"כ ל"צ קרא למעט אשת קטן ממיתה א"כ דאינו מיבם אלא בכור כיון דלא משכח"ל שיהי' נופלת לפני הבכור ליבום כ"א שיהי' אחיו בן ז' וזה נגד הרוב והרי מבואר בסנהדרין ס"ט ע"א דרוב זה דלתשעה ילדן מרא לחייב בד"נ מיתה מכש"כ דמהני רוב זה לפטור ממיתה וא"כ הדר"ל קושית המפרשים הנ"ל דא"נ דאינו מיבם אלא בכור למה צריך למעט אשת קטן ממיתה ודו"ק, ובחי' ליבמות כתבנו לת' קושית המפורשים הנ"ל דרך פלפול בהקדם לת' מה שראיתי מקשין על השלטי גבורים שנסתפק בהבא אחר הממזר אם נידון כבכור לנחלה כיון דהממזר אינו בכור לנחלה ממילא הבא אחריו בכור לנחלה והק' עליו דא"כ הדר"ל קושית הגמ' הנ"ל אימא בכור ליבם פשוט לא לייבם וא"ל כתי' הגמ' דא"כ למ"ל קרא למעט א"א שלא הי' בעולמו הא משכח"ל דהמת הי' ממזר א"כ הבא אחריו הוא בכור לנחלה והוי שפיר בכור ליבום ג"כ וצריך קרא למעט דאינה זקוקה לו משום א"א שלא הי' בעולמו אמנם נראה דהנה התוס' הק' דלמ"ל קרא למעט א"א שלא הי' בעולמו ת"ל דא"ז דרכי נועם ותי' הרשב"א ז"ל דצריך קרא היכא דיש עוד אחים דזקוקה היא ליבום וה"א דגם לו זקוקה ואתי קרא למעט ועי' בדו"ח לרעק"א ז"ל שהחזיק לעיקר כתי' הרשב"א ז"ל דרק בכה"ג צריך קרא ומעתה א"ש תי' הגמ' דא"נ דרק בכור ליבום למ"ל קרא למעט א"א שלא הי' בעולמו דא"ל דאיכא עוד אחים דממנ"פ אם המה כשרים הרי הוא אינו בכור וע"כ דגם המה ממזרים א"כ אכתי אין זה דרכי נועם הכלל כיון דלא משכח"ל שיהי' צריך קרא למעט אלא כשיש עוד אחים והם כשרים א"כ הוא אינו בכור וז"פ ומעתה מת' קושית המפורשים הנ"ל דמוכרח הגמ' לת' מדמיעט קרא א"א שלא הי' בעולמו אבל לא מצינו להכריח מדמיעט קרא אשת יבם קטן ממיתה דבזה שפיר י"ל דאחיו הי' גדול רק דהי' ממזר וא"כ הקטן הבא אחריו היא הבכור ורמי' קמי' ליבום והו"א דאם זינתה חייב מיתה וצריך קרא למעט אשת קטן ונכון דרך פלפול

ומה שנראה עוד להעיר בדבר חדש לת' קושית המפורשים הנ"ל דא"נ דרק בכור