כלי חמדה דברים רסח

יעקב ועשו דמשל לשפופרת הנכנס ראשון יצא אחרון וע"כ דס"ל משני ביאות נתעברה האי מטיפה אחת ל"ש נכנס ראשון וז"פ וא"כ תמר שהולידה תאומים נראה להדי' דב' ביאות הוי א"כ ב"ר ודאי דלית בהו שמץ פקפוק וכולו קודש אבל ביאה שני' בזו יש חשש לפקפק דכבר נתקיים המצות יבום בב"ר ולפי"ז פרץ דיצא ראשון וע"כ דנכנס אחרון כמ"ש רש"י ז"ל ביעקב וא"כ יש בו שמץ דופי ודאי למלוכה משא"כ זרח דיצא אחרון עי"ש בנועם פלפולו והנה ברור הדבר דאין כוונת הגאון ז"ל שתי ביאות ממש דהרי הביא מ"ד רש"י ז"ל גבי יעקב וברש"י לא נזכר כלל דהי' שתי ביאות אלא שנולדו משתי טיפות בביאה אחת וברור הדבר שזה גם כוונת הגר"י ז"ל וכוונתו דבטיפה הראשונה היוצאת ממנו מתקיים מצות יבום ומה שמוציא זרע אח"כ הוא ללא תועלת למצוה ובזה סובב כל פלפול ועי' בנובי"ת חאה"ע סי' פ"א מ"ש להשיג עליו מד' הגמהר"ם פרענקיל ז"ל ולפ"ד מוכרח גם מד' הג' מהר"ם פרענקיל ז"ל כדעת הגר"י ז"ל דמטיפה אחת א"א לברוא תאומים אלא ילד אחד ולזאת נברא תאומים עם כל שבט שלא תהי' שום טיפה לבטלה ומבואר מזה שלמדו מה שאמרו חז"ל תאומים מטיפה אחת נולדה היינו מביאה אחת אמנם צריך שיהי' שני טיפות דמטפה אחת א"א להוליד יותר מולד אחד וזה מתאים לפשיטת ד' רש"י ז"ל גבי יעקב ועשו ובאמת עיקר דעת הנוב"י שם שכתב שבשתי ביאות א"א להולד וולדות בני קיימא יש הרבה לעי' מירושלמי פ"ד דיבמות ה"ב וכתבנו מזה בח' ליבמות ואכ"מ ולא באתי בזה אלא לבאר שעפ"ד היע"ד והג' מוהר"ם פרענקיל ז"ל מוכרח דלא כהגר"א ז"ל אמנם מאד יפלא שהרי לדעת הגאונים הנ"ל מוכרח כהגר"א ז"ל דא"נ דכללא הוא דבכל תאומים הלידה משני טיפות ונכנס ראשון יצא אחרון מוכרח דהראשון ליצירה הוא הבכור דאל"כ איך ראובן הי' בכור הא נולד' תאומים עמו ולפ"ד הג' מהר"ם פרענקיל ז"ל כדי שלא תהי' טיפה מיעאע"ה לבטלה וראובן נוצר מטיפה ראשונה כמו שהעידה עליו התורה כוחי וראשית אוני וא"כ יצא אחרון וא"כ לא הי' בכור כיון דהתאומה יצאה ראשונה וא"כ מוכרח מזה כהגר"א ז"ל ופלא לי על המפורשים שלא דברו מזה, והנה שמעתי בשם כבוד קדושת אדמו"ר הגאה"ק שר התורה מסאכטשוו זצלה"ה שאמר לת' כל מה שהק' המפורשים בהא דמפרש בקר דראובן הי' הבכור רק משום שהי' פחז כמים נטלה ממנו וניתן ליוסף ת"ל דאין הבכור יורש בראוי והכא הרי הוי ראוי ות' דהסבר הדבר דבכור אינו יורש בראוי היינו משום דלא שכיח כלל שיהי הבכור נוצר מטיפה ראשונה של האדם שלא יצא עוד ממנו טיפה לבטלה מיום היותו וכיון שכן הרי ראוי שיהי' לו בן קודם לכן אם הי' מוציא טיפה זו באשה ולכן אם אתה דן בראוי הרי אינו בכור בבירור ולכן אינו נוטל כ"א במוחזק כיון דאינו בכור אלא במוחזק כיון דלפי האמת לא נולד לו בן מקודם ומעתה ז"ד בכל אדם אבל ביעקב אע"ה שהי' כוחו וראשית אונו ממש א"כ מדינא הי' בכור בראוי ג"כ ודפח"ח וא"כ מוכרח ג"כ דראובן נולד מטיפה א' דא"נ דתאומה נולדה מטיפה ראשונה א"כ שוב אינו נוטל בראוי ודו"ק ובאמת לולא דמסתפינא הייתי אומר דפשטות הקרא דלא יוכל לבכר את וגו' כי היא ראשית אונו וגו' מרמז שלא נלמד מיעקב אע"ה שלכאו' נראה שביכר את בן האהובה ע"פ בן השנואה ע"ז אמרה תורה דאסור לעשות כן וביעקב אע"ה טעם אחר הי' כמפורש בקרא בתוה"ק ובדה"י אמנם לענ"ד פשטות דחז"ל תאומים מטיפה אחת נולדה נראה כפשטא דהיא מטיפה אחת ממש ויעקב ועשו שאני דלא הי' מטיפה אחת והן אמת כי רב"ת ז"ל בפי' תולדות כ"א א' כתב דהכא ביעקב ועשו הי' תאומים בשלי' אחת ובכל התאומים הי' בשני שליות וא"כ נראה דהכא הי' יותר בגדר תאומים ממש כאחד אמנם הדברים לא יתכנו בדברי המדרש ברש"י ז"ל וצ"ע בכ"ז לברר הדברים

וראיתי להג' בית יצחק ז"ל בהסכמתו שם שכ' לה"ר לדעת הגר"א ז"ל דבכור לנחלה תלי' ביצירה שבזה ית' קושית המפורשים ביבמות (דכ"ד ע"א) דמקשינן