כלי חמדה דברים רסז

במת הנכרי וא"ל יורשין דנעשה הפקר ממילא ס"ל דל"צ טבילה ועי' מ"ש בדין הפקר דב"נ בס' חמדת ישראל דיני ב"נ אות נ"ה ואכמ"ל יותר]

ב) (ט"ו) כי תהיין לאיש שתי נשים האחת וגו' וילדו לו בנים וגו' והי' הבן הבכור לשנואה, בספר סערת אלי' כתב בשם הגר"א ז"ל מוילנא שדקדק בקראי דכתיב וילדו לו בנים האהובה והשנואה נראה דאהובה ילדה מקודם וא"כ איך מסיים והי' הבן הבכור לשניאה ותי' דלענין בכור לנחלה תלי' בענין היצירה מי שהוא בכור ליצירה אע"ג דנולד אח"כ הוא הבכור ומעתה מדוקדק המקרא וילדו לו בנים אע"ג דלידת בן האהובה מקודם מ"מ הבן הבכור לשניאה כי הוא ראשית אונו ומשכח"ל שבא על השנואה קודם לכן וילדה לט' ואח"כ בא על האהובה וילדה לז' דהי' לידת בן אהובה קודם אעפ"כ בן הבכור לשניאה אתד"ק, והנה כ"כ בכלי חמדה פ' תולדות קושית העולם מדברי המדרש והובא ברש"י ז"ל בקרא דואח"כ יצא אחיו שכתב בשם המדרש דמה"ד הי' מעכב מפני שיעקב הי' ראשון ביצירה ורצה להיות ראשון בלידה ויטול הבכורה מן הדין וקשה כיון דיצא אחרון ע"כ הוא ראשון ליצירה וא"כ ממילא הוא הבכור ואדרבה אם יצא ראשון יסברו כולם דהי' שני ליצירה ולא יטול חלק בכורה כיון דכללא הוא דנכנס אחרון יצא ראשון ועי"ש מה שכתבתי בזה דרך פלפול ומה שנראה עיקר ביאור ענין זה דהנה בלא"ה קשה על רבינו הגר"א ז"ל דאם נימא דבכור לנחלה תלי' עיקר ביצירה ונאמר כרש"י ז"ל בשם המדרש דבתאומים כללא הוא דנוצר ראשון יוצא אחרון א"כ צריך להיות הדין בתאומים דהיוצא אחרון הוא הבכור ובאמת ההלכה אינו כן וכבר נתעורר בזה הג' מלבוב ז"ל בהסכמתו לס' עורה שחר עי"ש מ"ש בזה אמנם לענ"ד ברור הדבר לפ"מ שאמרו חז"ל דתאומים מטיפה אחת נולדו א"כ ל"ש כלל בתאומים לומר דנכנס ראשון יצא אחרון וכן להיפך כיון דהיצירה מתאומים הוא מטיפה אחת אמנם כוונת רש"י ז"ל בשם המדרש דהכא בלידת יעקב לעשו לא הי' תאומים ממש ולכן כתב תומים חסר שאחד צדיק ואחד רשע והיינו מפני שהי' אחד צדיק ואחד רשע לא נוצרו מטיפה אחת אלא משתי טיפות משא"כ בפרץ וזרח כתיב תאומים מלא שהי' תאומים ממש ונוצרו מטיפה אחת ולכן בכ"מ בתאומים כיון דנוצרו מטיפה אחת ול"ש למיזל בתר יצירה אזלי' בתר לידה והנולד ראשון הוא הבכור משא"כ ביעקב ועשו דנולד משתי טיפת א"כ כללא הוא דנוצר ראשון נולד אחרון ולזאת א"ש מאד ד' רש"י ז"ל דיעקב שנוצר ראשון רצה לצאת ראשון דהרי העולם יראו שנולדו תאומים ויסברו דהי' מטיפה אחת ככל תאומים ול"ש למיזל בתר יצירה ותלי' בלידה וא"כ כשיצא עשו ראשון יהי' עשו הבכור ובאמת הכא דהי' בשתי טיפות ויעקב נוצר ראשון ה"ה הבכור כיון דאזלינן בתר יצירה לכן יעקב רצה לצאת הראשון ג"כ כדי שיהי' הבכור דבתאומים כן הוא וא"ש ד' רש"י ז"ל ונסתעי' מזה דברי הגר"א ז"ל דאזלי' בתר יצירה דא"נ דאזלי' בתר לידה א"כ כיון דכללא הוא דנוצר אחריו יצא ראשון א"כ הרי עשו הבכור מדינא ואיך רצה יעקב לעכב אותו אמנם לד' הגר"א ז"ל א"ש הכל דבאמת אם אינו תאומים דיש שתי יצירת תמיד אזלינן בתר יצירה ובתאומים דל"ש בכור ליצירה אזלי' בתר לידה ולזאת הכא דנראה לעין כל דהוא תאומים ובאמת לא הי' תאומים הי' יעקב הבכור מדינא כיון דהי' הראשון ליצירה לכן שפיר רצה לצאת ראשון שיהי' בכור גם לפי הבנת העולם דהי' תאומים ממש ובזה א"ש דברי הגמ' יבמות דע"ו דקאמר על דוד אי מפרץ קאתי מלכא הוי שהמלך פרץ לו גדר וצ"ע הכוונה ולהנ"ל נראה פשוט כיון דפרץ יצא ראשונה והוי בכור ללידה ממילא מגיע לו מלכות כיון דיהודא הי' מלך והבכור לו מגיע המלכות וא"כ ממילא דוד הוא מלכא

וראיתי לרבינו הגאון ז"ל ביע"ד (דרוש ט"ו) שכ' בזה"ל והנה כבר הסכימו הטבעים דא"א לאשה להתעבר תאומים מביאה אחת רק משני ביאות וכ"כ רש"י גבי