כלי חמדה דברים כו

א"כ נראה דה"ה הי' לו בנים ומתו לפ"מ דקיי"ל כר' יוחנן דלא קיים פו"ר אין ממנין אותו לסנהדרין א"כ ג"כ יש לפרש דנסמך בשעה שהי' לו בנים, אמנם בגר וממזר דמבואר בש"ס ורמב"ם דבד"מ כשר מה"ת וע"כ דנסמך לד"מ וזה תמוה כיון דא"ר להיות מסנהדרין איך סומכין אותו לד"מ ומה ההבדל בין זה לסומא באחת מעיניו, ולכאו' עלה בדעתי להעיר בדבר חדש דהנה לכאו' יש לעי' לפ"מ דקיי"ל בגר וממזר פסול לד"נ א"כ אמאי לא ילפינן רוב מסנהדרין דאיך יכולין לדין ד"נ דילמא יש אחד מהם שאמו זינתה וא"כ יש חשש ממזר ואפי' אם הוא מנכרי ועבד הולד כשר עכ"פ צריך גירות ואע"ג דמי לא טבל לקריו וממילא כיון שנימול וטבל ה"ה ישראל עכ"פ הוא גר ופסול לדון ד"נ מוכרח דאזלינן בת"ר, וע"ד פלפול יש להק' יותר לפמ"ש הר"ן ז"ל דמצרפינן תרי מעוטי א"כ איך אזלינן בסנהדרין בת"ר דיעות הא הוי תרי מיעוטי א' דילמא הלכה כמיעוט ועוד דילמא יש בהרוב שא"ר לסנהדרין וא"כ ממילא הדין בטל אך זה רק לפלפולא ויש לדחות בכמה תשובות, אמנם מה שהק' אמאי לא ילפינן רוב מכאן ק' כנ"ל לכן נלע"ד דלק"מ כיון דזה שגר וממזר פסול הוא משום דכתיב אתך בדומין לך והיינו מיוחסין לכן כל שלא נודע אם הוא גר וממזר נהי דבעצם הוא גר וממזר מ"מ כיון דמצד הרוב והחזקה הוא ממיוחסין שבישראל ה"ה כשר לסמוכה דהר"ז אתך בדומה לך ואינו פסול גר וממזר אלא אם נודע מזה אבל כ"ז שלא נודע ומכח הרוב המה כשרין שבישראל אע"ג דהאמת אינו כן מ"מ הם דיינים כשרים וז"נ בסברא, ומעתה נראה שאם נסמכו לסנהדרין בשעה שהי' בחז"כ ואח"כ נודע שהמה גרים או ממזרים לא הוי סמוכה בטעות כיון דבשעה דלא נודע הי' בחז"כ וממילא הוי סמוכה מעלי' ונהי דעתה פסולה לדון ד"נ אבל בד"מ כשרין וז"נ לענ"ד

ועפי"ז א"ש מה שהקשיתי בח' על התומים שכ' לחדש דנהי דקיי"ל דבעדים נמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטילה מ"מ אשה אינה פוסלת עדים אף אם כוונה להעיד כיון דאינה בגדר עד איננה פוסלת מצד נמצא אחד מהם קו"פ ויש ראי' לזה מנדרים ד"ו ע"ב בעי ר"פ יש יד לקידושין או לא ה"ד אילימא דאמר לה לאשה הראמק"ל כו' אלא כגון דאמר לה לאשה הראמק"ל ואמר לה לחברתה ואת מי אמרי' ואת נמי אמר לה לחבירת' ותפסי בה קידושין בחבירת' א"ד ואת חזאי אמר לה לחבירתה ול"ת בה קידושין בחבירתה וק' א"כ דכוונתו הי' שהיא ג"כ תראה הקידושין א"כ אמאי לא נתבטלו הקידושין מצד נמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטילה א"ו דאין אשה מבטלית העדות מצד קו"פ כיון דאינה בגדר עד, אמנם לכאו' מוכח להיפך בירושלמי פ"ב דהוריות ה"ד דאיתא שם על הא דקתני במשנה דאם הי' בתוך הסנהדרין גר או ממזר הר"ז פטורין ר"ח ור"מ חד אמר בתוך שבעים וחד אמר חוץ משבעים שאפי' הי' ע' סנהדרין חוץ מגר וממזר פוסל כל הועד ועי' בישועות ישראל למורי הג' ז"ל סי' ג' שהוכיח מזה דגם בדיינים נמצא אחד מהם קו"פ הדין בטל עיי"ש וק' הא גר וממזר א"א להיות מסנהדרין בשום פנים כיון דדרשינן אתך בדומין לך וא"כ אינו בגדר דיינים כלל ואמאי יפסלו את הועד דהר"ז כאשה ועבד לענין עדות שאינו פוסל, אמנם לדברינו א"ש כיון דכ"ז דלא נודע אע"פ שהמה בעצם גרים כשרין לסמיכה ורק הידועה גורמת הפסול א"ז בגדר א"ר בעצם ושוב שייך בי' פסול דקו"פ וא"ד לאשה ועבד, ואולי י"ל דאפי' אם נודע שהם גרים מ"מ סומכין אותם לכתחילה לד"מ כיון שאינו פסולו בעצם א"ד לסומא בא' מעיניו דא"ר בעצם לד"נ ובזה א"ש ד' הרמב"ם ז"ל