כלי חמדה דברים כה

ד) שם ח"י ואצוה אתכם וגו' את כל הד' אשר תעשון וברש"י ז"ל והוא מספרי אלו י' דברים שבין ד"מ לד"נ

א"ה הנה בענינים אלו יש אתנו כמה הערות חדשות וד' הצ"ע ע"כ אמרתי להעיר בזה ראשי דברים לעורר לבב התלמידים, וזה יצא ראשונה

א) סנהדרין דל"ו ע"ב אמר ר"א עשרה דברים יש בין ד"מ לד"נ כו' הא ט' הוה הא עשרה קתני משום דאין הכל כשרים ועשרים ושלשה חדא הוא הא איכא אחריתא דתני' אין מושיבין בסנהדרין זקן וסריס ומי שאין לו בנים כו' וחילופיהן במסית דרחמנא אמר לא תחמול ולא תכסה עליו עכ"ל הגמ'. והנה מד' הגמ' מבואר דבד"מ היכא דכשרין ג' מה"ת כשרין כל הני פסולין גר וממזר כיון דזה תלי' אם צריך כ"ג וכן מבואר ברמב"ם ז"ל פ"ב מסנהדרין ותמוה לי הא מבואר ברמב"ם ז"ל פ"ד מסנהדרין ה"י בחכם מופלא שהוא סומא באחת מעיניו כיון דא"ר לד"נ ה"ה דאין סומכין אותו לד"מ ועי' בלח"מ שם דהוא מירושלמי בחגיגה דאין סומכין אלא אם ראוי לכל הדברים א"כ איך סומכין גר ממזר לד"מ כיון דפסול לד"נ וא"ר לדון ד"נ הן אמת שגם זה לכאו' אינו מובן דאמרינן דא"מ בסנהדרין זקן וסריס ומי שא"ל בנים ואיך אמרי' וחילופיהן במסית דממנין אותם לדיני מסית הא כיון דאינו מסנהדרין פסולין למסית ג"כ דהרי מסית ג"כ צריך עשרים וג' אך בזה י"ל כיון דכשרים במסית א"כ ה"ה ראוין בין בד"מ ובין בד"נ במקום שא"צ רחמנות כגון במסית לכן סומכין אותם משא"כ בסומא באחת מעיניו דהוא פסול עצם ופסול במסית וא"כ א"ר לשום ד"נ מיקרי א"ר לכל הדברים ולכן אין סומכין אותו אף לד"מ. ובזה יש לומר דרך פלפול מה דק' לכאו' הא דמבואר בסנהדרין די"ח ע"ב אין מושיבין מלך בסנהדרין ולא מלך וכה"ג בעיבור שנה דתמוה כיון דאין המלך מסנהדרין ממילא א"י להיות בעיבור שנה דצריך סנהדרין, ונשאלתי בזה בכבוד יד"נ הרה"ג מו"ה יוסף ליב נ"י האבד"ק פאקש במדינת אונגארן אמנם להנ"ל י"ל כיון דכל הטעם דאין מושיבין מלך בסנהדרין הוא משום ל"ת על רב ודילמא יגיד לחוב ומה"ט ד"מ דן כמ"ש התוס' שם די"ט ע"א ד"ה אבל א"כ לפי"ז במסית דל"ש האי טעמא שוב מושיבין מלך בסנהדרין א"כ הוי בגדר ראוי לכל דבר שוב סומכין אותו כיון דראוי לד"מ ולד"נ במסית, איברא דיש לדחות דדוקא זקן וסריס ושא"ל בנים דהטעם דא"מ אותם בסנהדרין משום דא"ל רחמנות שפיר במסית מושיבין אותם משא"כ מלך דהטעם משום ל"ת על רב א"כ כמו דבכל ד"נ א"מ דדילמא יגיד חוב ולא נוכל להשיב עליו וכתיב והצילו העדה כן במסית א"ר להשיבו כיון דכתיב ל"ת ול"ת א"כ יש לחוש להושיב דילמא יאמר זכות וא"א יהי' להשיב עליו משום ל"ת על רב א"כ מלך א"ר כלל בשום ד"נ מה"ט, ומלבד זה עיקר הדברים לומר כיון דראוי למסית הוו בגדר ראוי לכל דבר יש לדחות אך באמת ממלך וזקן בלא"ה לק"מ די"ל דנסמך מקודם לכן והי' מהנסמכין ואח"כ נזדקן או נעשה מלך דשפיר אמרי' אע"ג דהם נסמכים וסנהדרין מ"מ אין מושיבין אותם בד"נ ומלך אין מושיבין אותו בעיבור שנים ג"כ וז"פ, וכן בסריס וא"ל בנים יש ג"כ לומר דנסמך קודם שנסתריס דע"כ סריס היינו סריס אדם [דסריס חמה הרי יש לו רפואה ומוליד ואם עתה א"ל בנים ה"ה בכלל א"ל בנים וע"כ הפירוש סריס אדם א"כ י"ל דנסמך קודם שנסתריס] וכן מי שא"ל בנים לפמ"ש הר"ח ז"ל בהוריות ד"ד לפרש הטעם משום דבצרא לי' מצות פו"ר ע"ש