כלי חמדה דברים רנז

הותר כלל אמנ' יפ"ת מותר בכל מלחמו' השכיחות תמיד וא"כ הוי בגדר הותר ולכן שאלה היתר גם על בב"ח וסיים ע"ז כנ"ל נכון וחזי מאן גברא רבה סהיד שהד' נכונים, והנה יען עם גאון גדול כמוהו ז"ל מדקדקין אף כחוט השערה לזאת תמהני עליו ז"ל מה היתה כוונתו בזה שעזב גרסת הש"ס דילן בחולין דק"ט ע"ב דמבוא' דנגד א"א איתא ההיתר דגירש' בח' בעלה ונגד כותית נקט יפ"ת ואם אמנם כי בתוס' שם הביאו בשם ר"א הקליר שיסד נגד א"א יפ"ת ונגד כותית לא פי' כלום והכל עפ"י הירושלמי עי"ש אמנם מפני מה עזב גירסת ש"ס דילן ונקט גירסת ר"א הקליר הלא ברור הדבר דכמו שדעת הג' ז"ל באיסור א"א ל"ש אלא בב"ר אבל אחר כל המעשים והגירות ליכא אי' א"א ה"ה באיסור כותית ודאי דליכא אחר גירות והוא כש"כ מאיסור א"א ואדרבה האיסור א"א יש מקום לומר להמ"ד בירושלמי דבב"נ ל"מ גירושין דגם לאחר ב"ר איכא איסור א"א כמו שיתבאר לפנינו בעזהי"ת אמנם איסור כותית לכ"ע ליכא כ"א בב"ר א"כ מה דוחקה להג' ז"ל לשנות מגרסת הגמ' ולכאו' עלה בדעתי דלשיטתו אזיל שכ' בדיבור הקדום דלכן פירש"י ז"ל אשת אפי' א"א סמוך להדיבור דלא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר משום דהי' ק' לרש"י ז"ל הא ביאת פנוי' מותר מה"ת בכותית וא"כ למה צריך הותר לכן פירש"י ז"ל אשת אפי' א"א דבזה שפיר אסור גם בכותית מה"ת וא"כ א"א לומר אסר לן כותית שרי לן יפ"ת כיון דכותית אינה אסורה מה"ת אך באמת אין זה מספיק דהרי י"ל דשאלת ילתה לר"נ הי' גם על איסורי דרבנן דגם רבנן לא אסרו דבר בהחלט שלא יהי' דבר המותר לנגדו וזה מוכרח לפ"ד הג' המחבר ז"ל דלדעת הרא"ם ז"ל דכותית אם אינה א"א ליכא איסור תורה ואע"ג דנקטה בלשונה כל מה דאסר לן רחמנא אין זה הכרח כ"כ ועי' בס' כלי חמדה פ' פנחס מ"ש בזה

אמנם כדי לקיים דברי חכמים נראה דדבר גדול דיבר הג' ז"ל דהנה מעודי נתקשיתי על גרסת הגמ' דילן אסר לן כותית שרי לן יפ"ת בעינא למיכל בשרא בחלבא הא בכותית עצמו מוכרח דלאו בכל מילי התירה תורה כנגדו דהנה כשם שאסור לישראל לבוא על הכותית כן אסורה ישראלית להבעל לכותי ובזה לא משכח"ל שום היתר דבנשים להיות מותרת לכותי לא משכח"ל היתר ביפ"ת וא"כ מזה עצמו מוכח להיפך ומה זה ששאלה בעינא למיכל בשרא בחלבא ונראה דמזה ראי' לדעת הפוסקים דאע"ג דישראל הבא על הכותית קנאין פוגעין אבל ישראלית הנבעלת לכותי לא אמרי' קנאין פוגעין בה וכפ"מ שהסביר הדבר בת' נוב"י מהדו"ת חאה"ע סי' ק"נ דכל הענין דקנאין פוגעין בו מפני שהבן הבא מן הכותית אינו בנו וה"ה מוליד בנים לעכו"ם ולכן בכותי הבא על הישראלית דהולד כמוה ל"ש קנאין פוגעין בו ולפי"ז גם בפרהסי' אינו איסור תורה אם אינו דרך חיתון אלא דרך זנות ומעתה שפיר שאלה דגם מכותית מוכח דכל מה דאסר לן רחמנא שרי לן כוותי' דהתורה אסרה כותית דרך זנות בפרהסי' והתירה דיפ"ת אפי' בפרהסי' ול"ק דהרי בנשים לא התירה תורה ז"א דבנשים ל"מ כלל איסור תורה בכותי כנ"ל ולפ"ז מוכרח דשאלת ילתה לר"נ הי' רק מאסורי תורה ממש וכותית היינו בפרהסי' וכנגד זה יש היתר ביפ"ת בפרהסי' דא"נ דשאלתה הי' מאסור דרבנן ומכותית בצנעה א"כ הדר"ל קשיתינו הנ"ל דהרי בזה לא משכח"ל היתר בנשים כנ"ל ומעתה לפ"מ דמבואר ברמב"ם ז"ל דאע"ג דמותר ב"ר במלחמה מ"מ צריך שיהי' בבית דוקא היינו בצנעה וס"ל דלא הותר בפרהסי' וא"כ הדרק"ל הא בכותית לא התירה תורה כלל ולכן מוכרח לומר דגרסת הרמב"ם ז"ל היתה אסר לן א"א שרי לן יפ"ת ודו"ק היטב [ואם כי יש לדחות הא איסור א"א ג"כ ל"ל היתר בישראלית אך עכ"פ משכח"ל היתר א"א בנשים דגם ב"נ מוזהרין על איסור א"א משא"כ איסור כותית גם באשה מב"נ ל"ש איסור זה דאין איסור על הכותית להנשא לבן ישראל ויש לעי' עוד בזה אם נימא דאין אישות לב"נ וכל האיסור הוא מכח ודבק באשתו ולא באשת חבירו א"כ י"ל דנשים אינו מוזהרין באיסור, א"א