כלי חמדה דברים רנא

בס' חמדת ישראל ח"ב בת' בענין הזמנה מילתא אמנם מפני שבעת שאני מסדר הד' לדפוס שבק לן חיים פתאום יד"נ אהובי הרב החו"ב שקדן גדול בתורה מו"ה מנחם מענדיל ז"ל מפ"ק דוואהרט אשר נזכר כמה פעמים בספרי כלי חמדה אמרתי לעשות מזכרת לנשמתו להעתיק בזה מ"ש לו זה זמן כביר במצוה זו ע"ד הרא"ה ז"ל בס' החינך וז"ל

ראיתי דבריך מה שעוררת להצדיק את שיטת הרא"ה ז"ל שכ' דמצות ע"ע אינו נוהג אלא בזמן שסנהדרי גדולה הם בלשכת הגזית אבל בזמן שגלו ממקומן כמו שאינו נוהג ד"נ ה"ה דאינו נוהג מצות ע"ע והמנ"ח ז"ל תמה עליו דמה ענין זל"ז וע"ז כתבת שנראה דעת הרא"ה ז"ל דעיקר מצות ע"ע היא שעי"ז יתברר מי הרוצח וידון בב"ד או כמ"ש המפורשים ז"ל דע"י הפירסם יבואו עדים ויתברר מי הרוצח או כמ"ש בתרגום יונתן דמהעגלה נעשה תולעים והם יבררו מי הרוצח ועי"ז יהי' נידון בב"ד וכיון שכל מצות ע"ע שעי"ז יהי' הרוצח נידון במיתה א"כ ז"ד בזמן שהב"ד דנין ד"נ אבל בזמן שאין דנין ד"נ ליכא מצות ע"ע א"ד. והנה מקודם נבאר ד' הת"י התמוהין מאד מאד לכאו' דאיך ע"י התלעים שילכו עד מקום הרוצח ויהי' רגל"ד שהוא הרוצח עי"ז ידון אותו הב"ד למיתה הא בד"נ ל"מ אומדנ' היותר גדולה כמו בעובדא בשמעון בן שטח שאמר מה אעשה שאין דמך מסור בידי וא"כ איך אפשר לב"ד לדון עפ"ז ואולי י"ל בכוונת הת"י דס"ל דזה הוי אומדנא גדולה ומהני בדיני ממונות וכ"כ במק"א לברר הא דמבואר בסנהדרין פ"א דהורג את הנפש שלא בעדים והתראה מכניסין לכיפה דכללא הוא דכל עידות שכשירה בד"מ ברוצח מכניסין אותו לכיפה ומעתה ה"ה הכא מהני זה שהתלעים מראין את ההורג לדונו להכנסה לכיפה ובאמת מוכרח דהכא כל הדין רק לענין הכנסה לכיפה כיון דהוא שלא בהתרא' וכיון שכן י"ל דלענין זה סגי בירר ע"י התלעים כיון דהוי אומדנא גדולה כנ"ל אמנם מה דיש לעי' בזה עפמ"ש במק"א לת' קו' הגמ"ב פרענקל ז"ל בהגהות אמרי ברוך למשניות מכות סופ"ג על הא דאיתא במשנה דר"ט ור"ע אמרו אילו היינו בסנהדרין לא הי' נהרג אדם מעולם (עי"ז שהי' מרבין בבדיקות והשיבו להם אף אתם מרבין שפ"ד בישראל ותמה הג' ז"ל א' הא בהכחשה בבדיקות מכניסין לכיפה וא"כ לא ירבה שפ"ד ב' הא בלא"ה מי שאינו רוצה להיות נהרג יש לו עצה שלא יקבל ע"ע התראה ולא יהי' נהרג וכתבתי דקושי' חדא מתרצת בחברתה דהנה יש להסתפק בהא דמבואר בסנהדרין הנ"ל דהורג את הנפש בעידות מיוחדת ובהכחשה בבדיקות שלא בהתראה מכניסין אותו לכיפה מה הדין אם יהי' תרתי לריעותא שלא בהתראה ועדות מיוחדת אם גם בכה"ג מכניסין אותו לכיפה והמדקדק בלשון הרמב"ם ז"ל שכתב בזה"ל ההורג נפשות שלא בהתראה או בהכחשה בבדיקות או בעדות מיוחדת מכניסין אותו לכיפה מבואר דס"ל או או קתני וצ"ע מנ"ל זה כיון דכללא הוא בעדות שכשירה בד"מ מהני ברוצח להכניסו לכיפה א"כ י"ל דגם בתרתי ובתלתא לריעותא כגון שלא בהתראה ובעדות מיוחדת ובהכחשה בבדיקות ג"ז מכניסין לכיפה לכן נלע"ד דהרמב"ם ז"ל למד דין זה ממשנה הנ"ל דה' ק' לו כנ"ל איך יתרבה שפ"ד הא יכניסו לכיפה והוכיח מזה דבתרתי לריעותא אין מכניסין לכיפה לכן שפיר אמרו לר"ט אף אתם מרבים שפ"ד בישראל דאי לאו דמרבין בבדיקות נהי דבידו שלא לקבל התראה מ"מ הי' מכניסין לכיפה אבל אתם שמרבין אתם בבדיקות ויהי' הכחשה בבדיקות הרי נתרבה שפ"ד כיון דבידו שלא לקבל התראה וא"כ עי"ז שיהי' הכחשה בבדיקות ג"כ יפטרו לגמרי וא"כ מבואר מזה דבתרתי לריעותא אין מכניסין לכיפה ודרך פלפול אמרתי לת' בזה דקדוק לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' יסוה"ת ה"ד שכ' בזה"ל וכל מי שנאמר בו יהרג וא"י ועבר ולא נהרג הר"ז מחלל השם כו' ואעפ"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צ"ל שאין ממיתין אותו ב"ד אפי' הרג באונס שאין מלקין וממיתין אלא לעובר ברצונו ובעדים ובהתראה עכ"ל