כלי חמדה דברים רמו

הקב"ה שלא נשאר מזרע עמלק לעולם דשאני בני המן כיון דהמן הי' עבד הרי הבנים לא הי' מתיחסים אחריו כלל וא"כ לא הי' מזרע עמלק כלל ושפיר קבלו אותם להתגייר וזה הערה נכונה ב"ה

והנה עתה בסדרי הדברים לדפוס זרח ע"פ הארץ ספרי דבי רב מורי מאורן של ישראל הגה"ק מסאכאטשאוו זצוקללה"ה וראיתי לו ז"ל בס' אבני נזר ח' או"ח סי' תק"ח שכ' בענין זה להעיר על הר"מ ז"ל דנראה מד"ק דעמלק וז' עממין דין אחד להם דאם השלימו וקבלו ז' מצות מקבלין אותם וק' דמנ"ל דמהני בעמלק קבלה בז' מצות דילמא דוקא בז' אומות דעיקר הטעם דמחרימין אותם כדי שלא ילמדו לעשות את ישראל תועבות שלהם ולכן כשישיבו ומקבלים עליהם ז' מצות מקבלין אותם משא"כ עמלק דטעם מחייתו משום ויבוא עמלק מנ"ל דמהני קבלת ז' מצות וכתב לת' דשאני ז' אומות שהענין החרם שהחרימו אותם הוא מצדם בעצמם שעשו כל תועבות ונתחייבו מיתה והו"א דלא יועיל תשובה לכן צריך קרא משא"כ עמלק דנענשין בעון אבותם ולכאו' יפלא הא לא יומתו אבות וגו' אך ע"כ מפני שאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם וא"כ ז"ד כשלא עשו תשובה אבל אם השלימו וקבלו ז' מצות דאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אינו בגדר מחיית עמלק אמנם יש להעיר אם גם בב"נ נוהג ד"ז דלא יומתו בנים על אבות כיון דחזינן דנהרגין גם ע"י קרובים אמנם מד' הרמ"ה ז"ל בסנהדרין דנ"ט שהק' אהא דילפנן התם דב"נ מוזהרין על ז' מצות מהא דנענשו ז' אומות על התועבות שעשו דילמא נענשו בעון אבותיהם שקודם מ"ת ותי' דא"כ אין מוזהרין עכשיו והוי כאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם מבואר דס"ל דאף בב"נ נוהגת מדה זו אך ד' הרמ"ה ז"ל צ"ע דלמה הוצרך לזה הא י"ל קושית' בפשיטות דא"נ דעתה אינו מוזהרין ע"ז א"כ גם על מעשיהם ראשונים נפטרו דאשתני דינא כמבואר בסנהדרין דע"א ע"ב אתד"ק

והנה מ"ש בדברי הרמ"ה ז"ל נלע"ד דהרמ"ה ז"ל לשיטתו דס"ל דהא דאמרינן דגר שנתגייר דאשתני דינא אישתני קטלא היינו דווקא בנתגייר קודם שנגמ"ד אבל לאחר שנגמ"ד ל"מ הא דאשתני דינא לפטרו א"כ י"ל דה"ה היכא דל"צ גמ"ד הוי כלאחר גמ"ד ול"מ אשתני דינא ושפיר הק' הרמ"ה ז"ל דמה ראי' מזה דנענשו על עונות דמוזהרין לאחר מתן תורה דילמא נענשו מעונות שמקודם לכן שחטאו אבותיהם ולכן מוכרח לת' דעתה דאין נזהרין הוי בגדר אין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם ועי' בס' חמדת ישראל דיני ב"נ אות מ"ד מ"ש בזה ואכמ"ל אבל מצד חטאם מה שחטאו קידם מתן תורה נענשים גם אחר מתן תורה אף א"ה דעכשיו אינם נזהרים דל"ש לומר בזה אשתני דינא כיון דל"צ גמ"ד הוי כלאחר גמ"ד

אמנם בעיקר הדבר שעורר מרנא זצוקללה"ה אי גם בב"נ נוהג מדה זו והובא מדברי הרמב"ם והרמ"ה ז"ל לכאו' יש לעי' בזה מד' המדרש שהבאתי בפתיחה לס' דברים שנראה מבואר דמ"ר התפלל להקב"ה שבישראל לא יהי' נוהג זה אבל בב"נ אינו כן ולכן בדור המבול נענשו הם עם תולדותיהם ועי' במד"ר פ' חקת פ' י"ט אות כ' אמנם לאחר העיון נראה דהוא שני ענינים דבתינוקות שאין בהם דעת בב"נ נענשו בעון אבותיהם ובישראל גם עליהם נאמר לא יומתו וגו' ובנים על אבות כיון שגלוי וידוע להקב"ה שיוכלו להיות צדיקים אמנם במי שנגדל ונעשה בן דעת ואינו אוחז מעשה אבותיו בידיו ומקבל ע"ע להיות ג"ת זה אינו נענש בעון אבותיו ודינו בזה כישראל כיון דהתורה אמרה דגר תושב חייב להחיותו אין לומר עליו דיהי' נענש בעון אבותיו וראיתי למרנא זצוקללה"ה שהרגיש בזה לחלק בין ב"נ לג"ת אלא דהק' לו מדגר תושב נהרג בהורג ישראל בשוגג וא"כ נראה דה"ה דנהרג ע"י קרובים נראה