כלי חמדה דברים רמא

ואין משלשלין במלקות עי"ש בסוגי' ואמאי לא אמרי' בפשיטות דנהי דמצד כאשר זמם הול"ל דמשלשלין במלקות כמו בממון מ"מ הא יש חיוב מלקות משום ל"ת ולכן שפיר לוקין ארבעים נהי דלחכמים אינו לוקה שמונים אבל ארבעים לוקה משום דהכא ל"ש לשלוש כיון דאיכא עליהם חיוב מלקות משום ל"ת וצ"ע בזה

אמנם בעיקר ד' הפנ"י ראיתי להג' בעל חת"ס ז"ל חחו"מ סי' כ"ט ל' שדחה דבריו והוא ז"ל כתב טעם אחר עפ"מ שכ' הרה"מ ז"ל בטעמא דאעמה"ד משום דק"ו אינו יכול לפעול ב' מדריגות ולפי"ז הכא דאי' ידיעה ממק"א שפיר עומה"ד אך ז"ד במלקות אבל במיתה א"א לענוש מכח דאיסור ידועה ממק"א דהרי האיסור הוא רק איסור לאו דענינו למלקות אד"ק ואין להם מובן לכאו' דכמו דאם איסור ידועה ממק"א באיסור עשה דאין לוקין עליו מ"מ מהני שוב הק"ו למלקות א"כ כ"כ אם האיסור ידועה ממק"א באיסור לאו עכ"פ שוב י"ל דעומה"ד גם למיתה ועין בת' מוצל מאש להג' מוהר"י אלפנדרי ז"ל סי' כ' דפשיטא לי' להיפך דלדעת הרה"מ ז"ל צ"ל דהרגו נהרגין וכן פשוט לי' להגאון בעל פרמ"ג ז"ל בס' ג"ו כלל א' וכלל נ' דלדעת הרה"מ ז"ל אין נפ"מ בין מלקות למיתה אמנם להצדיק את הצדיק י"ל דרך פלפול דבאמת צ"ע אמאי לא ניחא לי' להרה"מ ז"ל בטעמא דאעמה"ה דדילמא אית ביה פירכא להק"ו ונראה דס"ל כיון דהוא ק"ו הוי כמו רוב ואזלי' בתרי' ואין חוששין שמא אית לי' פירכא ולכן צריך לבוא לטעמו דא"י לפעול ב' מדריגות ושפיר כתב דבאיסור ידועה ממק"א עומה"ד ומעתה י"ל דז"ד במלקות דאינו בגדר ושפטו העדה והצילו העדה כיון דדיני מלקות בג' שפיר ל"ת דילמא אית לי' פירכא משא"כ בד"נ ממש כיון דכתיב והצילו העדה מודה הרה"מ ז"ל דא"א לענוש מכח ק"ו אפי' באיסור ידועה ממק"א דדילמא איכא פירכא לק"ו ונתקיימו דברי החת"ס ועי' בס' חמדת ישראל דפ"ב ע"ב ד"ה והנה מ"ש בזה באופן אחר

ג) ומ"ש לת' קושית העולם בסנהדרין דף כ"ח דאמרינן בגמרא בנים לעלמא מנ"ל (דפסולין לעדות) אמר רמב"ח סברא הוא כדתניא אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו שניהם ואי ס"ד בנים לעלמא כשרין נמצא ע"ז נהרג בעידות אחיו ופירש"י ז"ל דאי לאו דאסהיד האי קרובו בהדי' לא הוי מיקטל נמצא בנים מתים זע"ז ותמהו כולם דלפי"ז למה צריך רמב"ח להביא הא דאין העדים נעשים זוממין עד שיזומו שניהם וכ' לתרץ דהכוונה ברש"י ז"ל דא"ל דאסהיד האי בהדי' אין הכוונה על תחילת העידות רק על שעה שהוזמו דנראה דכאשר באו המזימין להזים את עדים הראשונים צריכין עוד הפעם להעיד את עדותן לפני ב"ד כדי שישמעו המזימין שאומרי' שקר וע"ז המה מזימים אותם ולכן א"ש דא"ל האי אחיו עתה בהדי' לפני המזימין גם הוא ל"ה מיקטל כיון דאין ע"ז עד שיזומו כולם וא"ש בזה מה דקשה אם יש עוד ג' עם האחים א"כ שוב גם בלא אחיו הי' מיקטל אמנם להנ"ל א"ש דסוף כל סוף עתה כשהעיד גם אחיו צריך עתה אחיו ג"כ להיות בפני המזימין ולהזים אותו אחר שישמעו עדותן כיון דאין עדים נעשה זוממין עד שיזומו כולם ומצאתי כן בספר ברית אברהם חו"ה ס"ה א"ד. עיינתי בס' ברית אברהם וראיתי דבריו והנה בגוף הד' שצריכין העדים הראשונים להעיד עוד הפעם בפני המזימין כתבתי ג"א בח' לדיני הזמה וע"ש שהגאון ז"ל אתי עלה מטעם חצי דבר ואני כתבתי מטעם דאל"כ הוי בגדר ידיעה בלי ראי' ועי' מ"ש לעיל בזה אות א' באריכות אך כ"ז דרכים רחוקים בביאור הסוגי' ומה שנלע"ד בפי' הסוגי' דמזה הוכיח ר"ה גאון ז"ל בס' המקח וממכר לפרש הא דמבואר במשנה דאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו את עצמן דהכוונה שאינו חייבין בדין הזמה אלא א"כ העדי' הראשונים מודים להמזימין או שתקו דהוי כהודאה אבל אם מכחישין את המזימים אמרי'