כלי חמדה דברים ריז

גבי נשיא ונראה פשוט דה"ה מלך דנשיא כולל גם מלך וא"כ אם לקה פ"א יתבטל ממנו דין מלך אשתני דינא אשתני קטלא כמו בבן סו"מ שהקיף זקן התחתון קודם שנגמ"ד ואין סברא לחלק דהכא גומרין דינו מיד על כל הח"מ ז"א דסוף כל סוף על מלקות הב' א"א לגמור דינו כיון דאז יהי' אשתני דינו אך שנסתפק מפני שהרמב"ם ז"ל כתב רק הדין בראש ישיבה ולא במלך נראה דבמלך אין הדין כן וצ"ע למה ולענ"ד א"א לומר כן בדעת הרמב"ם ז"ל דהרי מבואר ברמב"ם ז"ל פ"ג מה' מלכים ה"ב ג' ד' לאוין שלא ירבה לו נשים ולא רבה לו סוסים ולא ירבה לו כסף וזהב ובכולם פסק דאם הוסיף לוקה נראה מבואר לכל מעי' ברמב"ם ז"ל דלוקה על ג' עבירות אלו אם עבר על כולם והתרו בו ולד' מורי זצללה"ה לא משכח"ל דין זה בשום אופן דאם לקה על א' הרי נתבטל ממלכותו ובאמת הרי מוכח מתוה"ק עצמה דאמרה ג' לאוין אלו במלך נראה דמשכח"ל שיעבור על כל אלו הג' לאוין וילקה עליהם וא"כ מוכרח דאין המלכות מתבטל ונראה דמזה למד הרמב"ם ז"ל דהא דמבואר בירושלמי דנשיא שלקה אינו חוזר לגדולתו לא קאי על מלך וטעמא דמילתא דמלכי ב"ד דדן ודנין אותם הרי הט משוחין בשה"מ וקדושת שה"מ לא בטל כמו קדושת כה"ג וכמש"ל דנראה דאין חילק בזה בין כה"ג למלך ואי במלכי ישראל דאין מושחין אותם הא לא דנין אותם כלל ולא משכח"ל מלקות לכן כתב הרמב"ם ז"ל הדין דנשיא היינו בראש ישיבה והיינו מופלא שבסנהדרין כנ"ל ברור בדעת הרמב"ם ז"ל ולבר מן דין יפה כתב מורי הגז"ל לפ"מ דמבואר ברמב"ם ז"ל גבי ראש ישיבה דאינו חוזר להיות כאחד משאר הסנהדרין שמעלין בקודש ול"מ נראה דעדיין קדושת ראש הסנהדרין עליו ומעתה הה"ד במלך עדיין שם מלך עליו ויהי' עדיין עליו האיסור דלא ירבה לו סוסים ובזה נראה לת' ד' התו' יומא דע"ג ע"א ד"ה וכולן נוהגת במשיח שעבר שהק' בהא דמבואר במשנה דמכות דכה"ג שהרג א"י משם לעולם אמאי לא הדר במיתת כהן משיח שעבר ותרצו שמא י"ל דכה"ג עיקר וכיון דהוי כה"ג בשעה שהרג לא הדר במיתת כל הני ותמה במרכבת המשנה פ"ז מה' רוצח לר"י דס"ל דאינו חוזר לשררה א"כ נראה דמיד שהרג את הנפש נתבטל מדין כה"ג עוד קודם שנגמ"ד וא"כ בשעת גמ"ד ליכא אלא כהן שעבר או כהן משיח מלחמה וצריך להיות חוזר במיתתן ועי"ש בריש דבריו שהעיר דלא יהי' משכח"ל גלות לר"י דכהן שהרג את הנפש מה"ט א"נ דרק לאחר גמ"ד נפסל וה"ה כמתה כהונה לכ"ע אף להסובר דבב"ג וב"ח בטלה כהונה וא"כ הו"ל כאילו מת כה"ג לאחר שנגה"ד אך מסתפק בזה די"ל דמיד שהרג את הנפש נפסל ויהי' נגמ"ד בלא כה"ג עי"ש בפלפולו אמנם לענ"ד נראה דאף א"נ דבכה"ג שהרג את הנפש דינו כנשיא שאינו חוזר לגדולתו מ"מ לא גרע ממשיח שעבר דמחזיר את הרוצח כן הכה"ג הזה שהרג את הנפש דפשיטא דאינו עובד ככה"ד ג"כ ועדיין קדושת כה"ג עליו וא"כ אינו בגדר מתה כהונה כלל שו"ר בלשון הרמב"ם ז"ל פ"ז מה' רוצח הי"ד שכתב בזה"ל אע"פ שנתכפר אינו חוזר לשררה שהי' בה לעולם אלא הרי הוא מורד מגדולתו כל ימיו הואיל ובאה תקלה זו הגדולה על ידו עכ"ל נראה מד"ק דבזה מורידין באמת איתו מקדושתו וא"כ נראה דבאמת בזה מידה הרמב"ם ז"ל דדינו ככה"ד ושפיר הוי בגדר מתה כהונה אך צ"ע לענ"ד לברר הדברים ופלא אצלי שלא מצאתי הדבר מבואר בשום מקום אם גם בכה"ג מורידין אותו מגדולתו ובפרט כהן המשיח בשה"מ דקדושתו אינו בטילה יהי' איך שיהי' הכא במלך שלקה בודאי צדקו ד' מורי הגאון זצוקללה"ה

ט) וראיתי למורי הגאון זצוקלה"ה שם שסיים ע"ז בזה"ל ואפשר דמכל מקום ל"ש בי' לבלתי רום לבבו מאחיו וצ"ע בכ"ז עכ"ל ול"ז להבין כוונת דה"ק דנראה דלמד דלבלתי רום לבבו הוא טעם על לא ירבה לו סוסים ג"כ וקאי על מ"ש לעיל מני' וצ"ע מנ"ל זאת הן אמת כי בתרגום יונתן מבואר על קרא דלא ירבה לו נשים וכסף