כלי חמדה דברים רטו

ז"ל בסה"מ מצוה כ"א שכתב בזה"ל וכבר התבאר במקומות בהתלמיד שאינו מותר כלל לשבת בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד כו' ואמרו ית' ומקדשי תיראו וזהו חובה תמיד ואפי' בזמנינו זה שהוא חרב בעונותינו שרבו ולשון ספרא א"ל אלא בזמן שבהמ"ק קיים בזמן שאין ביהמ"ק קיים מניין ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם עכ"ל שנראה מד' הרמב"ם ז"ל שבא ליתן טעם שלא הותר בעזרה הישיבה בשי"א אלא למלכות ב"ד בלבד יען דמורא המקדש אינו בטל בשום זמן לכן אין ישיבה לשום מלכות וכהונה בעזרה כ"א למלכות ב"ד שג"כ אין לה בטילה עולמית ותמיד מלכות ב"ד הוא בכח כמו שאמרו חז"ל דשאלו אימת אתי מר אמר היום אם בקולו תשמעו ולכן היא ג"כ דבר נצחי ולכן מותר להם הישיבה בעזרה נראה מד' הר"מ ז"ל דאף לכהנים לא הותר בשו"א הישיבה בעזרה אף לאכילת קדשים וכת' הראשון בתוס' יומא דכ"ה ע"א ד"ה אין ישיבה בעזרה וי"ל בזה ביאור לשון הילל הזקן שאמר להגר דמקרא זה דהזר הקרב יומת נאמר אפי' על דוד מלך ישראל שהוא תמוה מ"ש דוד מלך ישראל דנקט כמ"ש באות א' ולהנ"ל י"ל דהילל הזקן הסביר להגר שענין זה דתורה אסרה עבודה לזרים אינו מפאת קדושת המקדש שא"ר לעבוד בו כ"א כהנים ולא זרים דהרי חזינן דישיבה בעזרה דאסור אפי' לכהנים מ"מ למלכי ב"ד מותר הרי דקדושת מקדש הותר למלכים אפי' במקום שאסור לכהנים ומ"מ אם מלך קרב לעבודה יומת ול"ד לעבודת הכהנים רק אפי' עבודת הלוים שמקרא זה נאמר בעבודת הלוים בפ' במדבר וע"כ שהוא גזיה"כ מחוקי התורה שאין עבודה כשירה אלא בכהנים וא"כ אין אפשרות שגר יעבוד עבודה

ז) ויען שכת"ה אץ עלי לשלוח לו בחזרה תשובת מורי הגאון הקדוש (שליט"א) זצוק"ל לא אוכל להאריך כחפצו אמנם עוד פרט אחד ארשום בזה מה שראיתי לו באות ע"ג ע"ד שהאריך ליתן טעם אמאי אין בנות יורשת המלוכה וא"ל משום דדרשינן שום תשים עליך מלך ולא מלכה דהרי מה שהוא בירושה אינו בגדר שימה וכמ"ש הפוסקים לענין אמו מישראל ובאמת במנ"ח מצות מלך כתב דבת יורשת מה"ט ולענ"ד נראה ברור דאין הבת בגדר מלכות כלל כיון דאמר' תורה וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו' וברמב"ם ז"ל פ"ג מה' מלכים ה"ו לפי שלבו לב כל קהל ישראל לפיכך דבקו הכתוב בתורה יותר וא"כ נשים דלאו בני תורה הן לא יתכן להיותם בכתר מלכות וכמו דממעטין דאשה פטורה מתפילין מה"ט דכתיב למען תהי' תורת ד' בפיך ואשה אינו בכלל ת"ת ועי' ברמב"ם ז"ל בסה"מ מצות תפילין שהובא דרש' זו לענין תפילין וה"ה לענין מלכות ולכן כתב בפשיטות דאינו ירושה במלכות ב"ד אלא לבניו הזכרים דווקא [ודרך צחות י"ל עפ"ז מה שדקדק מורי הגאון בד' הרמב"ם ז"ל דבריש דבריו בפ"א מה' מלכים ה"ז כתב על מלכות שאול דנמשח בשה"מ זוכה לבניו סתמא ולא כתב זכרים דווקא ובמלכות ב"ד כתב זכרים דווקא עי' אות ע"ב ולהנ"ל י"ל עפ"מ דמבואר בעירובין דצ"ו ע"א דמיכל בת שאול הניחה תפילין וע"כ דשאול הי' ס"ל כמו שנראה פשטות הסוגי' דעירובין ועיין בריטב"א קידושין דל"ה ובפי"ח שם דלא דרש דרשה זו דס"ל דגם אשה חייבת בת"ת וממילא אמעוטי רק נשים מקרא דשום תשים עליך מלך ולא מלכה וא"כ הוא רק בתחילת השימה ולכן במלכות שאול לא כתב הרמב"ם ז"ל דהירושה הי' דווקא לזכרים אם הי' מתקיים מלכותו דשאול לשיטתו הי' מוריש גם לבתו מלכותו משא"כ במלכות ב"ד שפיר כתב הרמב"ם להלכה דקיי"ל דאפי' א"נ דתפילין הוי מ"ע שאין הזמ"ג ג"כ נשים פטורות כיון דכתיב למען תהי' תורת ד' בפיך וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בסה"מ הנ"ל וכ"כ הריטב"א ז"ל הנ"ל א"כ ה"ה לענין מלכות נתמעטו נשים משום דאינו בכלל תורה אינו בגדר מלכות ונכון לפלפולא] ופלא על המנ"ח במצות מנוי מלך שנוטה לומר דבת יורשת המלוכה ולא ראה