כלי חמדה דברים ריד

צריך משיחה כלל דמהני לו משיחת אבשלום

ה) ובעיקר הענין שאמרו חז"ל דכל ששה חדשים שמלך אבשלום הי' דוד המלך נידון כהדיוט אעתיק בזה מ"ש בח' ביומא דכ"ב דאיתא שם בגמרא וירב בנחל על עסקי נחל כו' ובשעה שאמר לו שאול לדוד סוב אתה ופגע בכהנים יצאתה ב"ק אל תרשע הרבה ויש לעי' הרי גבי דוד מצאנו שחז"ל אמרו שלא יפה עשה שלא הרג לשמעי בן גירא א"כ אמאי חטא שאול כשהרג נוב עיר הכהנים שהי' מורדים במלכות לדעתו ולומר דאחר שריחם שאול על אגג שוב לא הי' לו דין מלך זה אינו נראה דאע"ג שהקב"ה אמר כי נחמתי כי המלכתי את שאול מ"מ הי' לו דין מלך בכל ענינים אמנם הענין נראה דהנה בענין אימת המלכות יש ב' ענינים א' ענין המשיחה שנמשח בשה"מ וזה קדושת גבוה ב' מפאת ישראל שקבלו אותו למלך עליהם וכבודו הוא כבוד כל ישראל ונלע"ד שזה הוא ביאור ד' הרמב"ם מה שנראה כסתירה בדה"ק דבסה"מ כתב דהמורד במלכות ראוי להמלך להרגו אמנם בס' משנה תורה בה' מלכים כתב דרשות ביד המלך להרגו ולא כתב דראוי לו להרגו אמנם לענ"ד נראה דמלך שנמשח בשה"מ דקדושתו קדושת גבוה והמורד בו מורד בכבוד שמים בזה ראוי לו למלך להרגו מפני כבוד שמים שלא ניתן למחילה אמנם לאחר שנגנז שה"מ ומינוי מלך הוא רק ע"י ישראל בזה רק רשות ביד המלך להרגו ואינו חובה ומעתה נראה דזה הוא ההבדל בין שאול לדוד דשאול כיון שהקב"ה אמר נחמתי וגו' ומאס אותו מהיות למלך על ישראל נהי דעדיין נשאר עליו דין מלך מפאת כבודו של ישראל מ"מ הי' יכול למחול לחטא נוב עיר הכהנים לכן שלא מחל וצוה להרוג אותם יצאתה בת קול ואמרה אל תרשע הרבה משא"כ דוד המלך ע"ה אע"ג דששה חדשים אלו הי' נידון כהדיוט היינו מפאת מה שנוגע בכבודן ש ישראל כיון דכל ישראל נטו אחרי אבשלום פקעו דין מלך מפאת זה משא"כ מצד קדושת גבוה והמורד בו מורד בקדושת גבוה שיש עליו לכן שפיר אמרו חז"ל דלא טוב עשה במה שלא הרג לשמעי בן גירא דקדושת גבוה א"ר למחול ובזה א"ש מה שלא נמשח דוד מחדש אחרי מיתת אבשלום דקדושת שמן המשחה שעליו לא נתבטל וכמו שאמרו בירושלמי על כה"ג שנמשח בשה"מ דקדשתו לעולם כמו קדושת הקב"ה ויש להאריך עוד ואכ"מ

ו) וראיתי למורי הגאון באות מ"ז מ"ח והלאה הביא דברי הר"ן ז"ל בדרושתיו שחטא ישראל שבקשו מלך הי' משום שרצו שמשפטם יהי' עפ"י מלך ולא עפ"י תורה ובאמת משפט ישראל עפ"י תורה והמלך דן רק להנהגת המדינה ועי"ש באות מ"ט במה שנתקשו בדבריו מד' הרמב"ם ז"ל דמלך אינו דן רק ברוצח אבל לא בחילול שבת כו' והנה מתפלא אני עליו שלא הביא דברי הירושלמי סנהדרין פ' נגמר הדין ה"ג דמבואר דגם ברובע יכול המלך להרוג עפ"י ע"א אמנם ביאור הדברים נלע"ד דמלך דן בדיני ב"נ וממילא דהוא רק בז' מצות שגם ב"נ מוזהרין עליהן אבל בדינים שישראל נצטוו עליהן רק מפאת קדושת ישראל ובדיני ישראל ל"ש להרג כ"א בעדים והתראה ל"ש בזה דין מלך כ"א דין ב"ד מי שהוא למיגדר מילתא והוראות שעה. [מפני שהד' האלו בארתי אח"כ באורך בס' חמדת ישראל קונטרס נר מצוה חלק הלאוין ובס' כלי חמדה סו"פ שמות עי"ש לכן לא אכפול הד' כאן]

אמנם זאת בודאי נכון מ"ש אדמו"ר (שליט"א) זצוק"ל אות נ"ב דמלכות ב"ד קבלה ע"ע לדון בדיני התורה וכבר אחז"ל על דהע"ה וד' עמו שהלכה כמותו בכ"מ ומלכות כזאת הוא הנבחרת מאת השי"ת לכן זכה דהע"ה להיות מלכותו קיים לעולם ומצאנו שלא עשה דבר אם לא נמלך במפיבושת רבו ובסנהדרין לזאת אנחנו מחכים למלך המשיח מזרע דוד שיהי כל ההנהגה של ישראל עפ"י התורה הקדושה וזאת מצות מינוי המלך באמת ובמק"א כתבנו בביאור לשון הרמב"ם