כלי חמדה דברים ריג

הדמיון לדמות זה לעובר צ"ע לענ"ד דשאני עובר דלא הי' בר ירושה כלל אז כשמת האב משא"כ הכא גם הוא הי' בר ירושה ואדרבה הוא הבכור אלא שלא הי' ראוי לירש את המלוכה ושאר הדברים הרי יורש מאביו א"כ זה שלא הי' ראוי לו רק לאחיו ואחיו זכה בו בתורת ירושה מהכ"ת שעתה שנעשה ראוי יקח הוא הירושה כיון שעתה אין כאן ירושה כלל שכבר זכה בו אחיו ובפרט כיון דענין המלוכה א"א לחלק ואם נימא דיקח האחר והראשון יסתלק לגמרי מהמלכות זה אינו סברא כלל וראי' לזה ממ"ש הרמב"ם ז"ל פ"א מה' מלכים דאם הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל עכ"ל נראה מבואר מזה דאפי' אם יש אחים למלך המת שראוים הם לירש מ"מ אין ממנין אותם וקשה אמאי כיון דהמצוה על ישראל שיהי' להם מלך יהי' עתה אחיו למלך כיון דהבן אינו ראוי וכשיגדל הבן יסתלק הוא מהמלכות ויזכה בו הבן א"נ דס"ל להרמב"ם ז"ל דאם יתמנה אחיו למלכות שוב ידחה הבן מירושתו. ב' לפמ"ש מורי הגאון בעצמו לקמן באות ט"ו דאם ישראל חולקין על המלך נפסק ממנו מלכותו וה"ה כהדיוט והראי' מדוד דכל ששה חדשים שמלך אבשלום הי' דינו כהדיוט ודוד המלך הרי נמשח למלך וא"כ מבואר דאפי' משיחה ל"מ אם ישראל מסלקין אותו ממלכותו א"כ הדרק"ל דאיזהו צורך יש בשמן המשחה הא לא יסלק המחלוקת כלל דהרי אפי' במלך שנמשח בשה"מ אם רוב ישראל מסלקין אותו ממלכותו אין לו דין מלך [ודוח"ל בכוונת מורי הגאון דעכ"פ לזה מועיל שה"מ שאסור לסלקו וחייבין למנותו מחדש זהו דוחק ועוד ק"ק ממנ"פ אם יש להם טעמים מספיקים לסלקו ולמנות מלך אחר א"כ מה בכך אם יסלקו אותו ואם אין להם טעם מספיק עפ"י ד"ת לסלקו גם בלא משיחה אסור להורידו מגדלתו והרי קיי"ל דאפי' נשיא ואב"ד שסרח אין מורידין אותו מגדלתו וצ"ע הרבה בזה] ומה שנלע"ד בדעת מורי דס"ל דנמשח בשה"מ א"א לסלקו ממלכותו בשום פנים אם לא כשרוצים ישראל להמליך את בנו כיון דמצאנו ירושה מחיים כמ"ש מורי לקמן אות פ"ו לכן כשהמליכו את אבשלום בחי' דוד המלך ע"ה הי' מהני המנוי שלהם אבל לסלקו לגמרי ממלכותו א"א אם נמשח בשה"מ לכן שפיר אמרינן דע"י שה"מ הוי סילק מחלוקת ובזה י"ל מה דצ"ע לד' מורי דוד המלך היה לו באמת דין הדיוט לגמרי כשהמליכו ישראל את אבשלום א"כ אח"כ כשמת אבשלום ונתרצו ישראל להמליך מחדש את דוד אמאי לא הי' צריך משיחה מחדש כיון דהמשיחה הראשונה נתבטלה לכאו' עלה בדעתי כיון דהמלכות ירושה הוא וא"כ משמת אבשלום בלא בנים הרי היורש הוא אביו וא"כ ממילא זכה דוד בהמלכות מכח ירושה וכיון שנתרצו לו כל ישראל הרי לא הי' צריך משיחה אך לקושטא דמילתא יש לעי' בזה דזה לא יתכן אלא כשמשחו את המורש דבזה שפיר אמרינן כיון דנתרצו לו כל ישראל ה"ה ירושה ומועיל משיחת המורש להיורש משא"כ הכא כיון דלא מצאנו כלל בקרא שהמשיחו ישראל את אבשלום וא"כ כשהומלך אבשלום ופסק המלכות מדוד המלך ע"ה עתה כשמלך דוד אמאי לא הי' צריך משיחה מחדש וזה הערה גדולה אמנם להנ"ל י"ל דבאמת הא דאבשלום לא משחו אותו היינו משום משיחת דוד שעתה שהי' רצון כל ישראל להמליך את אבשלום וכיון שיש ירושה מחיים מהני משיחת דוד לאבשלום ולכן עתה כשמת אבשלום ודוד יורשו שוב חוזר כח המשיחה ג"כ לדוד כיון שהי' ברצון כל ישראל ול"צ משיחה חדשה וז"נ מאד אם נימא כנ"ל דכח המשיחה א"י להתבטל בשו"א והבן אמנם כן בעיקר הדבר אי אבשלום נמשח ראיתי בשמואל ב' י"ט שאמרו ישראל ויהי' כל העם וגו' לאמור המלך הצילנו וגו' ואבשלום וגו' אשר משחנו עלינו מת וגו' ועתה למה אתם מחרישים להשיב את המלך מבואר בקרא להדי' דמשחו את אבשלום ולכאו' יפלא באמת למה עתה כשבקשו את שיבת מלכות דוד המלך הזכירו שאבשלום נמשח ונראה מזה מבואר שבאמת אמרו כן כיון שאבשלום נמשח ועתה כל העם מתרצים על דוד הרי ממילא הוא מלך מכח ירושה ולא