כלי חמדה דברים ריב

מלך ישראל בגדר זר אמנם מה דיש לעי' בעיקר דברי הרמב"ן ז"ל עפמ"ש הספורנו לפרש ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים וגו' בזה"ל שתהי' המלכות לו ולזרעו לא כענין השופטים שהי' השופט מולך הוא בלבד אבל לא זרעו אחריו ועל מנוי שופט ומלך בזה האופן נצטוו בביאתם לארץ שאמרו ולא תהי' עדת ד' כצאן אשר אין להם רועה עכ"ל מבואר מד"ק דזה שיהיה להם מלך לדורות הוא וזרעו אחריו בזה שאלו שלא כהוגן ומצות התורה למנות להם מלך היינו שופט וא"כ אין למשיחה במלכות ענין כלל מה"ת כיון דמלכות שאינו לזרעו אחריו ל"ש משיחה [וקרא רלא יסור שבט מיהודה וגו' נראה לדעת הספורנו דהוא הבטחה שהמלכות יהי' מאותו שבט אבל לא שיהיה המלכות ירושה לזרעו אחריו] ומלכות שתהיה קיים לדורות אינו מצוה מה"ת ואדרבה הוא דבר ששאלו שלא כהוגן וא"כ ל"ש שיהי' כוונת הקרא לרבות משיח לדורות שיהי' טעון שמן המשחה וכנראה שזה דעת תוס' הרא"ש לכן לא ניחא לי' בתירץ הרמב"ן ז"ל וכתב דמלך אינו בגדר אדם ועדיין צ"ע בכ"ז

אך בעיקר ד' תוס' הרא"ש שכ' דדרשינן מדכתיב על בשר אדם לא ייסך אדם ולא מלך לכאו' תמוה טובא א' אדם כי יקריב מכם קרבן ב' אדם כי יהי' בעור בשרו ג' זאת התורה אדם כי ימות באוהל אטו נמעט בכל אלה מלך ואולי י"ל באדם כי יקרב מכם דדרשינן בסוכה ד"ל למעט מזה גזל וי"ל שפיר דמלך נתמעט דבמלך ל"ש גזל לרב דס"ל דכל האמור בפ' מלך מלך מותר בו וגם לפ"ד רש"י ז"ל דהדרש מאדם מה אדם לא הקריב מגזל דהכל שלו י"ל דה"ה מלך. ואדם בנגעים י"ל דלמעט מלך אתא דכיון דנצטרע דינו כהדיוט כמבואר בהוריות דף י' בנצטרע נדחה מדין מלך. ואדם כי ימית באוהל י"ל ג"כ עפ"מ שדרשו חז"ל בהא דויקרבו ימי דוד למות ולא כתיב דוד המלך דאין שלטון ביום המות וביום שמת נפסק ממנו מלכותו וא"כ אין סתירה מכל אלו לד' הרא"ש ובפ' אחרי וכל אדם לא יהי' באוה"מ ל"ק נימא דמלך יהיה מותר להיות באוה"מ ז"א דהרי דרשו חז"ל בירושלמי יומא פ"ה ה"ב והא כתיב וכל אדם לא יהי' באוה"מ אפי' אותם שכתוב בהם ודמות פניהן פני אדם עי"ש וא"כ מכש"כ מלך דהוא בכלל וכל אדם וז"ב ופשוט דהיכא דכתיב בתורה וכל אדם הכל בכלל [ועתה בעת הדפסה העירני ידידי האברך כמדרשו הרב החו"ב מוהר"מ מענדיל קאשטר ני' מפה מויקרא כ"ד כ"א ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת ואטו נימא דאדם ממעט מלך דבן המכה אביו מלך א"ח מיתה אך באמת במכה אביו איכא קרא מיוחד והכא באמת אין מלך בכלל דבמלך א"צ שיעשה חבורה דווקא ול"ש להקיש אותו למכה בהמה כיון דמורד במלכות ג"כ חי"מ ויפה אמר בזה ויש להכריח זה דאדם זה אין מלך בכלל דהא ילפינן מזה קלבד"מ ותנא דבי חזקי' יליף מזה תמ"ש דפטור מתשלומין ובמכה אביו שהוא מלך פשיטא דל"ש קלבד"מ דהרי מלבד שהוא מכה אביו הרי הוא מורד במלכות ובמורד במלכות קיי"ל נכסיו למלך הרי דל"א במורד קלבד"מ] ויש לפלפל הרבה בענינים הנ"ל ואכ"מ וכתבתי רק להעיר בד' הרא"ש ז"ל מפני שהוא דבר חדש ולא מצאתי מי שידבר בזה

ד) ונשיב לד' מורי הגאון (שליט"א) זצוק"ל באות ג' ד' שכתב לחדש דמשיחה הוי צורך מלכות דנפ"מ אם יקחו בן אחד מבניו של המלך המת למלך בהסכמת כל ישראל מחמת שהוא ראוי יותר מהבן השני למלכות מ"מ אם אח"כ יתגדל הבן השני על זה בחכמה ויראו ישראל כי עתה זה השני הגון יותר יוכלו לבטל המינוי הראשון וליתן מלכות להשני והר"ז כמו עובר שנולד אח"כ דנוטל אח"כ חלקו אע"ג דקודם לכן לא הי' ראוי לירש וא"כ ה"נ לולי המשיחה הי' יכולין לעשות זאת אמנם אחרי שהמשיחוהו למלך שוב א"י לבטל את המנוי שלו בשום פנים אפי' אם אח"כ השני יגדל ממנו בחכמה ולכן הוי המשיחה לצורך מלכות אתד"ק ולענ"ד יש הרבה לעיין בזה א' גוף