כלי חמדה דברים ריא

משיחה ועוד יל"ד דנקט סתמא כהנים ולא כה"ג וכה"ד הרי אינו נמשח כלל לכן הי' נראה להעיר בזה דברי חדש עפמ"ש לת' דברי התו"כ דהא דכתיב בקרא וימת נו"א וגו' ובנים לא היה להם שכתב בזה"ל רשב"ג אומר משום ראב"ע הרי הוא אומר וימת נו"א וגו' ובנים לא הי' להם שאילו הי' להם בנים הי' קודמים לאלעזר ואיתמר שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד עכ"ל בפ' שמיני פרשה א' פ"א [ועי' באות פ"ו שכנראה לא ראה מרן ד' התו"כ הנ"ל] ולכאו' יש לעי' הא הבנים שלהם לא נמשחו וא"כ איך היה יכולין לירש הכהונה של אביהם כיון דע"כ נולדו מקודם שנתכהנו אביהם וא"כ איך שייך בזה ירושה אך באמת גם בפנחס דאמרי' לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי לא מצאנו בתורה שהי' נמשח להיותו כהן ועי' בתוס' זבחים דק"א ע"ב ההוא בברכה הוא דכתיב נראה מתחילת דבריהם דמשנתכהן פנחס הי' צריך משיחה אולם בסודה"ק שכ' בזה"ל ואז נתרצו לו והלבשיהו וחנכוהו בחביתין ולא הזכיר משיחה נראה דלא הי' צריך משיחה לכן נראה דכמו דאמרי' לענין כלי המקדש כלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ולא אמר מקדשתן מפני שמבואר במכילתא ומובא ברמב"ם ז"ל בסה"מ שבמשיחתן של אלו נתקדשו כל הכלים לדורות וא"כ י"ל דה"ה לכהנים של דורות ל"צ כה"ד משיחה אף אם אינם בני כהנים מלידה כמו בני נו"א ופנחס רק שמשיחתן של נו"א ואלעזר ואיתמר הועיל לדורות הבאים אחריהם ואה"נ אם לא הי' נתכהן פנחס אחרי מיתת אלעזר מצד ירושת אלעזר ומשיחת אלעזר הי' מועיל לפנחס ולפ"ז נראה דהא דמבואר בברייתא פלגתת ר"י ור"י בכהנים ומלכים היינו אפי' בכה"ד ומלכים שהי להם המלכות בירושה ברצון כל ישראל שלא היה צריכין משיחה דמ"מ לא הוין בגדר זר מעיקרא כיון דמכח בני אהרן קאתי והם נמשחו בשה"מ הועיל משיחתן לכל הבאים אחריהם ומכוחם וכן במלכים הועיל משיחת המלכים הראשונים לדורות עולם שיהי' בגדר משוחים ודווקא משיחת כה"ג כיון דחזינן דגם כה"ג בן כהן גדול טעון משיחה והיינו דענין מעלת כהן גדול בן כהן גדול אינו מנחיל האב לבנו דנשאר בקדושת כהן גדול גם לאחר מותן וכמו שביאר מרן לקמן לכן יש הבדל בין כה"ג משיח לכה"ג מרובה בגדים שלא נמשח כמבואר במשנה דמגילה משא"כ בכה"ד אין נפ"מ בין בני אהרן המשוחים לבניהם שכולם בגדר משוחים הם אלא שצריך לחנכן בעבודה ובאמת מלשון התוס' זבחים דק"א א"ר שהי' צריך פנחס משיחה להיותו כה"ד שהרי כתבו דחנכוהו בחביתין וזה ל"ש אלא בכה"ג נראה מזה דס"ל לתוס' דפנחס נעשה מיד כה"ג וזה בוודאי צריך משיחה דאפי' כה"ג בן כה"ג צריך משיחה אבל כה"ד י"ל דתוס' מודים דל"צ משיחה כמו בכל כלים לדורות דמשיחה הראשונ' מתקדשתן ויש הרבה להאריך בזה ובו כתבנו הרבה הערות עפ"ז אמנם מפני שבד' רבותינו הראשונים ז"ל מבואר להיפך בטלה דעתי בזה ואעפ"כ לא נמנעתי להעלותן על הספר כי תורה הוא

ג) בעיקר קושית תוס' הרא"ש דאמאי מותר למשוח מלכים כיון דכתיב בתורה שלא יתן על זר והרי מלך ג"כ בכלל זר כבר הרגיש בזה הרמב"ן ז"ל עה"ת בפרש תשא עין שם שהביא בשם האבן עזרא שס"ל באמת דמשיחת שלמה היה רק הוראת שעה עפ"י הדבור אמנם הרמב"ן ז"ל כתב לבאר הענין משום דבזה לא נאמר חוקת עולם לאהרן ולבניו אלא שמן משחת קודש יהי' לי למשוח בו משיח קודש אשר אבחר בו לדורותיכם לכן לענין זה ל"ה מלכי בית דוד בגדר זרים וי"ל בזה מה שאמר הילל לאותו גר שביקש להתגייר שיהי' כה"ג כיון שהגיע לקרא דזר הקרב יומת שאל את הילל על מי נאמר מקרא זה א"ל אפי' על דוד מלך ישראל כו' עי"ש בשבת דל"א פ"א ולכאו' יפלא מ"ש דנקט אף דוד מלך ישראל ולהנ"ל א"ש דאע"ג דלענין משיחת שה"מ דוד מלך ישראל לאו בכלל זר הוא כיון דהוא משיחה לדורות מ"מ לענין עבודה גם דוד