כלי חמדה דברים כא

שבעולם לאו דיינא הוא וממילא אין המינוי כלל אמנם מה שהוצאת מזה דה"ה אם הוא חכם בחכמת התורה וראוי להיות דיין אם נתן מעות אין המינו מינוי כלל ז"א מוכרח די"ל כיון דהוא חכם וראוי להיות דיין נהי דעשה איסור מה שנתמנה ע"י מעות ועבר על איסור תורה מ"מ המינוי לא בטל כיון דבעצם הוא חכם בחכמת התורה וממילא הוא דיין שהרי דרשי חז"ל ועצומים כל הרוגי' זה שהגיע להוראה וא"מ א"כ חכם שהגיע להוראה ה"ה בעצם דיין וא"כ בשביל שעבר איסור וכן הקהל שמינו אותו עברו על איסור אין ראי' לומר דהמינוי בטלה ומצד מינוי דנעשה באיסור לדמותו למקח שנעשה באיסור כמו שרמזת במכתבך אינו כלום כיון דבעצם ראוי לזה והי' נכון לעשות זאת בלי נתינת המעות וא"ל אפשר בהיתר גדול מזה ומ"ש מד' הב"ח בחו"מ ס' ח' שכ' בזה"ל מיהו נראה דוקא דלא נתן ממון כדי שיתמנה אבל אם נתן ממון כדי שיתמנה אפי' הוא גדול טפי משאר גדולים בחכמה ובמנין אסור לעמוד מפניו וכתבת דהטעם מצד דהמינוי שלכ"ד המינו בטל וא"י מה קאמר א' כיון דהב"ח מיירו באדם שהוא היותר גדול בחכמה ובמנין א"כ מה בכך דהמינו בטל ולא נתמנה כלל אטו בשביל זה א"צ לעמוד מפניו הלא כבוד התורה של החכם לא תלי במינוי דאם הוא גדול בתורה ה"ה חכם שחייבין לכבדו והרי גדולה מזו מבואר בסמ"ג מובא ברבותינו בעלי התוס' פ' משפטים דהא דגרים פסולין לדין היינו היכא שיש ישראל לדין אבל היכי שאין ישראל יודעין כמותם לא ותדע שהרי שמעי ואבטליון גרים היו והיו דנין את ישראל לפי שלא הי' בישראל חשוב כמותם עכ"ל וסברתו כיון דהוא הגדול שבתורה לו מגיע הכתר תורה וא"צ מינוי כלל וכמו"ש בס' חמדת ישראל ס' פ"ט עיי"ש וא"כ אא"ל הטעם דבטל המינוי כיון דהוא הגדול שבדור א"צ מינוי כלל והוא האב"ד והנשיא של ישראל אמנם הענין שאסור לעמוד לפניו ומבזין אותו הוא באמת מטעם זה דאין לך בזיון התורה גדול מזה שנותן ממון כדי שימנו אותו הרי משפיל כבוד התורה מפני מעלות הממון וזה גרם להשפלת התורה בעיני המון כי רואים שהחכם בעצמו מסכים עמהם שאין ליקח אותו לרב בשביל תורתו אלא בשביל ממון שנותן להם ולכן הוי בגדר מבזה התורה ולכן אסור לכבדו ולעמוד לפניו ולזאת אין חכמת התורה מעלה בזה דאדרבה יותר שהוא חכם בחכמת התורה וראוי לאותה איצטלא יותר בזיון התורה הוא אם נותן מעות להתמנותו

ב) ומה שהעיר כ"ת בד' הב"ח שם דמייתי ראי' לזה דאפי' גדול בתורה אם נתן מעות אסור לעמוד לפניו מהא דיבמות ס"א. ביהושיע בן גמלא אע"ג דבודאי ראוי הי' וכ"ת תמה מד' רש"י ז"ל שם שכ' בהדיה דלא הי' ראוי תמחול לעיין היטב בלשון הב"ח כנראה שהרגיש בעצמו דהראי' מיהושיע בן גמלי היינו רק אם בעצם ראוי הוא והי' ראוי למנותו במקום גדולים כמוהו אע"פ דבאמת לא הי' ראוי מפני שהי' גדולים וטובים ממנו והוא ד' התוס' ישנים ביומא י"ח ע"א דהביאו ראי' דחשוב הי' מדאשכחן תקנת יהושיע בן גמלא וגם לשון רש"י ז"ל שלא הי' ראוי יש ג"כ לפרש מפני שהי' גדולים ממנו אך מה שתמה כ"ת בעיקר הדבר על ד' הגמ' יומא דהרי כיון דמעכב בכה"ג שיהי' גדול בחכמה וא"כ מה מהני המינוי אמאי לא נימא דבטל המינוי ואינו כה"ג כלל והנה מ"ש כ"מ דנראה דמעכב מד"ת שיהי' גדול מאחיו כ"כ בח' שם דנראה כן מזה שהוסיפה הגמ' בקשי' ומי מוקמינן כה"ג שלא למד וכו' אחרים אומרים מניין שאם אין לו שאחיו הכהנים מגדלין אותו אע"ג שאין זה שייך להקשי' אך כוונת הגמ' לה"ר שזה מעכב לכן