כלי חמדה דברים כ

לאוה"ע ושלמה אמר זה על עצמו שהי' מושל גם על אוה"ע ומסתמא לא הי' דן אותם בעצמו אלא ע"י דיינים שמינה אותם להם מישראל שכן המצוה עלינו כמבואר בר"מ ז"ל ה' מלכים וע"ז אמר שלמה שאם דן ישראל את אוה"ע שלא כדין בשגגה אין עליו עונש כ"כ אמנם אם דן את ישראל עונשו גדול מאוד אם טועה בדינו הן אמת שראיתי בספרי ד' ווארשא הנדפס בחומשים עם התורה והמצוה שם הגירסא על דיינים שהם ב"נ אך לדעתי ברור הדבר שהוא טעות ע"י המדפיסים והעיקר כד' רש"י מלכים הנ"ל

ודע שראיתי דבר פלא להג' בעל מנ"ח ז"ל בפ' דברים בלאו דלא תגורו שכ' דלדעת הרמב"ן ז"ל דב"נ מצווה על הדינים כישראל ה"ה דמצווה בלאו דלא תגורו מפני איש ולענ"ד נראה ברור להיפוך דהנה באמת צ"ע בלאו דלא תגורו דדרשי בי' בספרי אפי' הורג את בנו או מדליק את גדישו לכן משישמע הטענות אסור לסלק א"ע ואמאי הא חזינן בהשבת אבידה אינו חייב אם מפסיד משלו ואפי' בהשבת גופו דעת הרמ"ה ז"ל דא"ח להפסיד ממונו להציל את חבירו וכ"כ הרא"ש ז"ל א"כ מ"ש במצות דינים אסור להיות שב וא"ת שלא לזקק אפי' מחשש הפסד גדול לכן נראה ברור דהכתוב מבאר זאת במה שאמר כי המשפט לאלקים הוא היינו שאין זה מפני בין אדם לחבירו רק להעמיד המשפט שהוא לאלקים ונראה דלפי"ז אם הדיין ירא מהבע"ד שהוא גבר אלים ויחזיר משלו להבע"ד האחר דלא יהי' לו היזק עיד"ז שמסלק א"ע מהדין ג"כ עובר בלאו הנ"ל כי אין הלאו מפאת הפסידו של חבירו דא"כ שלו קדים רק כי השי"ת חפץ להעמיד המשפט שיהי' משפט התורה בישראל א"כ בזה שמחזיר לחבירו את ההפסד בזה אינו מתקן את הלאו דלא תגורו ומעתה נראה ברור דז"ד בישראל שהמשפט לאלוקים הוא אבל בב"נ אפי' א"נ דבצוין על הדינין אבל ברור הדבר שאין זה אלא מפני ישוב העולם וא"ז משפט התורה כמאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי וגו' א"כ נראה פשוט דל"ש בזה לאו דל"ת לפי דרשת חז"ל אפי' הורג את בנו ושורף גדישו וז"ב ובפרט לפ"ד הרא"ש ז"ל וכפ"מ שביארנו דבריו בודאי כן הוא ודוק בכ"ז

(ג) שם טו"ב לא תכירו פנים במשפט וברש"י ז"ל והוא מספרי זה הממונה להושיב דיינים וכו' אעתיק מ"ש לח"א וז"ל שם

יקרתך השגתי ואת אשר אמרת אם הספר בענין שיצא מפי רבותינו לחזק את האיסור של נתינת מעות עבור רבנות ואתה הערות בענין זה בכמה הערות והנני להשיב לך על דבריך

א) והנה ראשית דבריך לת' קושית המנ"ח על החינוך בפ' דברים בלאו דלא תכירו פנים במשפט שכ' בזה"ל והעובר ע"ז ומינה דיין שאינו חכם מחמת עשרו או טוב מדותיו וכו' בטל עשה זה וענשו גדול מאוד שכל עונש דיני שקר שידין אותו דיין מחסרון ידיעתו תלוי עליו כי הוא הגורם עכ"ל ותמה המנ"ח על זה שכ' בטל עשה זה הא הכא בל"ת קיימינן וע"כ כתב דהוא ט"ס וצ"ל עובר על ל"ת וכ"ת כתב שנראה שאינו ט"ס אלא שכך צ"ל שעובר על ל"ת וביטל עשה והכונה כיון דהוי מינוי שלא כדין בטלה מינוי ואין עליו שם דיין וא"כ מלבד שעובר על הלאו דל"ת פנים במשפט ביטל מצ"ע דמינוי דיינין ומזה הוכיח כ"ת דה"ה דיין הבא בשביל כסף כיון דיש בזה איסור דאלהי כסף ל"ת לך ובטל המינוי ואין בגדר דיין כלל והארכת בזה והנה בד' החינוך בודאי דבריך נכונים דדיין שאינו חכם בחכמת התורה אע"פ שיש בו כל המדות טובות