כלי חמדה דברים רא

לק"מ כיון דהרוב אומרים שכן הלכה הרי המיעוט חייב לשמוע להרוב ואין זה בכלל כי יפלא ומ"ש מצד והצילו העדה לא ידענא מה קאמר הלא מזה דצריך עדה שופטת ועדה מצלת והיינו ב"ד של כ"ג ומוכח מקרא זה דאזלינן בת"ר בסנהדרין של כ"ג ומ"ש מצד איכא לברורי לכאו' לק"מ דהרי גם בב"ד הגדול ג"כ אזלינן בת"ר וא"כ הבירר ג"כ לא יהי' כ"א עפ"י רוב דיעות וא"כ אינו בגדר איכא לברורי אך לאחר העיון יש מקום לקושיתו כיון דמה שמוחלט עפ"י רוב זה של ב"ד הגדול אמרה תורה שעלינו לשמוע מהם אפי' אם יאמרו מה שיראה בעינינו שהוא שמאל שהוא ימין וזה מוכרח מדין זק"מ וא"כ זה היא ד"ת בבירר ואינו מתורת רוב וא"כ שפיר י"ל דהוי בגדר איכא לברורי אך באמת מבואר בח' הר"ן סנהדרין דס"ט ע"א בהא דמקשינן בגמ' והא כתיב והצילו העדה ואת אמרת זיל בת"ר היינו דקושית הגמ' דמנ"ל דאזלינן בת"ר אף באיכא לברורי וע"ז סובבת כל השו"ט דש"ס ונראה מבואר דבד"נ אזלי' בת"ר אף באיכא לברורי ואפי' א"נ דהיכא דאיכא לברורי גם בד"נ לא אזלינן בת"ר ג"כ ל"ק קושיות הג' הנ"ל דלענ"ד נראה פשוט כיון דרוב אומרים חייב ובכל התורה אזלינן בת"ר וא"כ הרי נגמ"ד לחובה ולדעת הרוב כל רגע ורגע שאינם הורגים את הנידון ה"ה עוברים על מ"ע דובערת הרע וא"כ אין זה בנדר איכא לברורי מה שצריך זמן ללכת לירושלים לב"ד הגדול וזה מוכרח מדצריך קרא דמיתת ב"ד אינו דו"ש ואמאי לא נימא דבלא"ה אינו דו"ש משום דאפשר לקיים שניהם להמיתו לאחר השבת א"ו דזה אינו בגדר אפשר לקיים שניהם כיון דכל רגע ורגע מוטל עליהם המ"ע דובערת הרע ועי' כיו"ב בת' נוב"י מהדו"ת חאה"ע סי' קל"ט דבכה"ג אינו בגדר איכא לברורי עי"ש אמנם י"ל בזה ביאור ד' רש"י ז"ל בחולין סוגי' דרוב בהא דאמרי' בגמ' רובא דאיתא קמן לא קמבעי' לי כגון תשע חניות וסנהדרין ופירש"י ז"ל כגון י"ב אומרים זכאי וי"א מחייבין ע"ש ותמוה לכאו' כיון דקיי"ל ספ"נ להקל א"כ מזה שי"ב מזכין וי"א מחייבין א"ר דאזלינן בת"ר הא אפי' אם לא ניזול בת"ר א"א להרוג מספק את הנפש אמנם להנ"ל א"ש דכוונת רש"י ז"ל דשפיר מוכח דאזלי' בת"ר דא"נ דמצד ספק אין להרגו הא איכא לברורי לילך לב"ד הגדול ובספק בוודאי חייבין לברר אך משום דאזלינן בת"ר וברובא דאיתא קמן אף באיכא לברורי אזלינן בת"ר ושאלת הגמ' בסנהדרין דמשום והצילו העדה לא ניזול בת"ר היכא דאיכא לברורי היינו ברובא דליתא קמן אך בעיקר הדבר שכתבנו דזה הוי בגדר איכא לברורי אף לנגד רוב יש לעי' עוד בזה מד' הרמב"ם ז"ל פ"ב מה' ממרים ה"א שנראה מבואר דגם הלכות ב"ד הגדול יכול להתבטל ע"י ב"ד הגדול אחר וא"כ שוב ל"ה בירר אך ז"א דהרי אפי' אם כולם מסכימים לדעה אחת ג"כ ב"ד הגדול אחר יכול לסתור ד' הקודמים אך ז"א בגדר ביטל אלא אלו ואלו ד' אלקים חיים הן דכל זמן שאין ב"ד הגדול אחר מורין להיפך הרי הלכה ברורה כהב"ד הגדול והן הן דברי התורה וזה הוא אפי' אם הוא רק ע"י החלטת הרוב מתקיים הלכה כן לדורות וא"א לסחור הדברים כ"א ע"י ב"ד הגדול אחר לזאת שפיר י"ל דהוי בגדר איכא לברורי אך העיקר כנ"ל דברובא דאיתא קמן כ"ע מודים דאזלינן בת"ר אפי' באיכא לברורי, ולהשלמת הענין ארשום בזה מ"ש בח' לסנהדרין ד' טו"ב ע"א א"ר אבוהו א"א מוצא אלא במוסיפין ודברי הכל ובסנהדרי גדולה ואליבא דר"י דאמר שבעים עכ"ל הגמ' וכתבנו בזה"ל לכאו' קשה לדידן דס"ל דב"ד הגדול היינו של ע"א א"כ לא משכח"ל שניים לחובה כיון דקיי"ל שאין מוסיפין על ב"ד של ע"א א"כ מה יהי' אם ל"ה מזכין ול"ו מחייבין ולכאו' עלה בדעתי דב"ד הגדול כיון דאמרה תורה דהכרעת הרוב שלהם הוא דין תורה בבירר והוא בכלל עפ"י התורה אשר יורוך וגו' ל"ש כלל בזה דין רוב לרעות ואין נפ"מ בב"ד הגדול אם הוא לזכות או לחובה ועי' בגרסות הר"ח ז"ל בש"ס דפוס ווילנא נראה שלא הי'